שמוליק קראוס – הבדלי גרסאות

 

==ביוגרפיה==

שמואל קראוס נולד כבן הבכור לרוזה ומוסא בשכונת [[נחלת אחים]] ב[[ירושלים]].{{הערה|שם=קורות 9}} האב מוסא נולד ב־1912 בירושלים. סבתו של שמואל גידלה את מוסא כאם חד־הורית, לאחר שהסבא עזב את המשפחה. מוסא הצטרף בגיל 13 ל[[ההגנה|הגנה]] ועבד כנהג, שהביא סחורות לקיבוץ [[בית הערבה]] המבודד ול[[מפעלי ים המלח]].{{הערה|שם=קורות 17|קופלר וליטוין, עמ' 17.}} אמו של שמואל, רוזה, הייתה אחותו של רחמו, בעל מסעדה מוכרת ומצליחה בעיר.{{הערה|שם=קורות 9}} השניים נמנו על העדה ה[[אורפלים|אורפלית]].{{הערה|שם=קורות 9}} המשפחה גרה בדירה מרווחת בקצה רחוב עזה (רחוב שפרעם כיום). במהלך [[המרד הערבי הגדול]] נפצע מוסא ברגלו מירי של ערבים, במהלך נסיעה, והחלים במשך זמן רב בבית מן הפציעה. בתקופה זו נאלצה האם לפרנס את המשפחה בעבודות משק בית בשכונת [[רחביה]]. באמצע שנות ה־40 היו לשמואל אח ואחות והמשפחה עקרה ל[[חולון]].{{הערה|שם=קורות 17}}

 

 

בקיץ 1964 השתתף קראוס בצילומי הסרט "[[חור בלבנה]]" של הבמאי [[אורי זוהר]], שעלה לאקרנים ב־1965.{{הערה|שם=קורות 35|קופלר וליטוין, עמ' 35.}} לאחר מכן נסע קראוס ל[[צרפת]], ושם הוציא ב־1965 [[מיני-אלבום]] בשם "Chants d'israel" ובו ארבעה שירים בעברית: "[[ערב של שושנים]]", "שדמתי", "ויבן עוזיהו", ו"[[דונה דונה]]".{{הערה|[https://stereo-ve-mono.com/2318 דף האלבום] באתר [[סטריאו ומונו]]}} עם שובו מצרפת חזר להתגורר ב[[אילת]] עם כץ.{{הערה|שם=קורות 35}} השניים החלו להופיע במועדון "סוף העולם" של [[רפי נלסון]] ששכן בעיר.{{הערה|שם=קורות 35}} כץ שרה ב[[אנגלית]] וקראוס ליווה אותה בגיטרה ובשירה. לאחר כחצי שנה שבו לתל אביב, והחלו להופיע בקביעות במועדון "[[עומר כיאם (מועדון)|עומר כיאם]]" ביפו.{{הערה|שם=קורות 35}} הרפרטואר של השניים הורכב בחלקו מגרסאות כיסוי ובחלקו משירים חדשים שהלחין קראוס.{{הערה|שם=רפפורט 25|רפפורט, עמ' 25.}} אחד השירים המקוריים היה שיר שכתבה כץ בשם "Long Ago" על פי לחנו של קראוס ששימש בהמשך כלחן השיר "בית הערבה".{{הערה|שם=רפפורט 25}}

בסוף 1966 פנו קראוס וכץ ל[[אריק איינשטיין]] והשמיעו לו אחדים משיריהם.{{הערה|רפפורט, עמ' 28.}} איינשטיין אהב את השירים, והשלושה החליטו על הקמת להקה חדשה, "[[החלונות הגבוהים]]".{{הערה|רפפורט, עמ' 28–29.}} השלושה החלו מייד לאחר מכן בחזרות ובעבודה על שירים חדשים, כולם על פי לחנים של קראוס.{{הערה|רפפורט, עמ' 29.}} שירי הלהקה התאפיינו ב[[פופ]] ו[[רוק רך]] ונחשבו לחדשניים בזמר העברי,{{הערה|רפפורט, עמ' 31.}} בהם "[[זמר נוגה]]" (הידוע בזכות הקריאה החוזרת בבית הראשון "התשמע קולי"), "הבובה זהבה", "אינך יכולה", "כל השבוע לך", "אהבה ראשונה" ו"[[יחזקאל (פזמון)|יחזקאל]]". בפברואר 1967 החלה הלהקה ב[[סיבוב הופעות]], והופעותיה זכו לשבחים רבים בכלי התקשורת.{{הערה|רפפורט, עמ' 29–30.}} אלבומה היחיד של הלהקה יצא באפריל 1967.{{הערה|קופלר וליטוין, עמ' 39.}} הלהקה הופיעה רבות ברחבי ישראל, ובעיקר במועדון בשם "החלונות הגבוהים" שהיה בבעלותו של קראוס.{{הערה|שם=קורות 52|קופלר וליטוין, עמ' 52.}} לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הצטרפה השלישייה ללהקת המחול של [[יונתן כרמון]] למופע ברחבי העולם, בין היתר ב[[פריז]] וב[[איטליה]].{{הערה|שם=קורות 52}} בעקבות מתיחות בין חברי הלהקה עזב איינשטיין את המופע ושב לישראל, בעוד קראוס וכץ נסעו ל[[לונדון]].{{הערה|שם=קורות 54|קופלר וליטוין, עמ' 54.}} קראוס חתם על חוזה הקלטות ללהקה עם חברת [[CBS]], ולבקשתו שב איינשטיין ללהקה.{{הערה|שם=קורות 54}} השלישייה הקליטה שני שירים חדשים באנגלית, שהלחין קראוס למילים של ראלף מרפי: "Maybe Someday" ו"Your Eyes".{{הערה|שם=קורות 54}} לאחר מכן הוקלטו שני השירים גם בעברית במילים שכתב איינשטיין: "כמה נעים" ו"בואו ונרים כוסית".{{הערה|שם=קורות 54}} שני השירים בעברית יצאו על גבי תקליטון בישראל בפברואר 1968.{{הערה|שם=קורות 54}} איינשטיין עזב את לונדון ושב לישראל כעבור חודשיים, והלהקה התפרקה.{{הערה|שם=קורות 54}}

 

 

ב־1969 לוהק קראוס לסרט הקולנוע "המצוד המלכותי אחר השמש" (The Royal Hunt of the Sun), שבו גילם מתורגמן אינדיאני לשפת האינקה.{{הערה|שם=קורות 59}} הוא נשלח ללימודי משחק ב[[ניו יורק]], ושם נישא לג'וזי כץ.{{הערה|שם=קורות 59}} בסוף 1969 חזרו השניים לישראל בעקבות מות אביו של קראוס.{{הערה|שם=קורות 59}} ב־1970 יצרו עם אריק איינשטיין ו[[שלום חנוך]] את השיר "מה איתי", שנכלל באלבומם של איינשטיין וחנוך "[[פלסטלינה (אלבום)|פלסטלינה]]" מאותה שנה.{{הערה|שם=קורות 88|קופלר וליטוין, עמ' 88.}} באותה שנה הופיעו קראוס וכץ בתוכנית הטלוויזיה "[[לול (תוכנית טלוויזיה)|לול]]".{{הערה|שם=קורות 88}} בסוף אותה שנה הצטרפה כץ ללהקה "[[כיף התקווה הטובה (להקה)|כיף התקווה הטובה]]", שהספיקה להקליט רק מעט שירים לפני פירוקה. קראוס כתב והלחין עבור הלהקה את השיר "שני צבים", והלחין עבורה את השיר "[[בלדה לעוזב קיבוץ]]" שכתב [[יענקל'ה רוטבליט]]. שיר זה היה שיתוף פעולה ראשון בין השניים, שנמשך עוד שנים רבות לאחר מכן.{{הערה|שם=קורות 88}} זמן קצר לאחר מכן יצרו רוטבליט וקראוס שיר נוסף, "לוח וגיר", שהקליט קראוס עם חברי "כיף התקווה הטובה" [[אלי מגן]], [[זהר לוי]] וג'וזי כץ לאחר ש[[חנן יובל]] עזב את הלהקה.{{הערה|שם=רפפורט 213|רפפורט, עמ' 213.}} השיר יצא בינואר 1971 והוצג כשיר של "שמוליק קראוס והגבוהים".{{הערה|שם=רפפורט 213}}

בתחילת 1971 עבר קראוס להתגורר בבית נטוש סמוך ל[[נבי סמואל]]. לטענתו ירש מסבתו חלקת אדמה במקום שנרכשה מאגודת [[נחלת ישראל - רמה]] בסוף [[המאה התשע עשרה]].{{הערה|{{הארץ|קובי בן שמחון|שמוליק קראוס: סוסעץ זה אני|1.1427250|18 ביולי 2007}}|שם=haaretz-180707}} כשחיילים באו לפנות אותו נמצא ברשותו [[חשיש]], רובה ומטבע זר. הוא נעצר ונכלא באשמת החזקת חשיש והחזקת נשק בלא רישיון.{{הערה|{{מעריב||מלחין וקריינית כופרים באשמת עישון חשיש|1971/03/22|00841}}}} בזכות הסדר עם הנהלת הכלא הותר לקראוס להחזיק גיטרה, ובעת מאסרו כתב שירים חדשים.{{הערה|קופלר וליטוין, עמ' 94.}} בסוף חודש אפריל הוא שוחרר בערבות ששילמה המשוררת [[מרים ילן-שטקליס]], והחל לעבוד על הקלטת השירים החדשים שיצר.{{הערה|רפפורט, עמ' 270.}} לאחר עיכוב באולפני ההקלטות הוא החל בהקלטה בסוף מאי 1971, עם [[חיים רומנו (נגן)|חיים רומנו]] בגיטרה, [[אהרלה קמינסקי]] בתופים ו[[שמוליק ארוך]] בבס.{{הערה|רפפורט, עמ' 270–271.}} ההקלטות לא לוו בהפקה מוזיקלית או בעיבודים, והנגנים ניגנו באלתור של הרגע.{{הערה|רפפורט, עמ' 271.}} השירים יצאו לראשונה בשנת 1976 בגרסה מצומצמת, והאלבום "[[מדינת ישראל נגד קראוז שמואל]]" בגרסה המלאה הופיע בשנת 1977 במספר עותקים קטן.{{הערה|שם=קורות 126|קופלר וליטוין, עמ' 126.}} בשנת 2004 הוציאה החברה "[[נענע דיסק]]" את האלבום במהדורה מחודשת.{{הערה|שם=קורות 126}} קראוס כתב והלחין את כל השירים באלבום, למעט השיר "יום אחד" שכתב על פי לחנו של [[שלום חנוך]] לשיר "אבשלום" והשיר "אמא טבע", שהוא גרסה עברית לשירם של [[הביטלס]] "[[Mother Nature's Son]]".

 

 

ב־1978 גילם קראוס את הדמות הראשית בסרטו של [[יקי יושע]] "[[סוסעץ]]".{{הערה|קופלר וליטוין, עמ' 126.}} קראוס הלחין עבור הסרט את שיר הנושא על פי מילים של יעקב רוטבליט, ואת השיר שר אריק איינשטיין.

בשנת [[1981]] הוציאה חברת התקליטים "[[הד ארצי]]" את האלבום "'''[[שבעים שמונים]]'''", שקיבץ 11 הקלטות שבהן השתתף קראוס בשנות ה־70 ולא יצאו עד אז על גבי אלבום. בין השאר קובצו לאלבום שירי להקת "כיף התקווה הטובה" שלא הקליטה חומר לאלבום שלם טרם התפרקותה. קראוס הלחין את מרבית שירי האלבום ובחלקם אף שר או ניגן. את רוב השירים כתב יענקל'ה רוטבליט, ובהם "בלדה לעוזב קיבוץ", "לוח וגיר", "אצלי הכל בסדר" ו"סוס עץ". ידיעה על האלבום הצפוי התפרסמה כבר ארבע שנים קודם לכן, אך יציאתו התעכבה.{{הערה|רפפורט, עמ' 272.}}

 

 

בספטמבר 1988 הוציא קראוס את האלבום "'''אחרי עשרים שנה'''",{{הערה|1="[https://nocs.acum.org.il/acumsitesearchdb/album?albumid=001033 אחרי עשרים שנה]" באתר אקו"ם.}} שהיה מורכב כמעט כולו משירים שהלחין למילותיו של יענקל'ה רוטבליט, ובהם "אחרי עשרים שנה", "אִם" וגם "רואים רחוק רואים שקוף" שהוקלט לאחר האלבום הקודם. שיר אחד באלבום, "מונה", היה מעיזבונו של הפזמונאי והמלחין [[שמוליק צ'יזיק]].{{הערה|קופלר וליטוין, עמ' 182.}}

לאחר הפסקה של כמה שנים העלה קראוס ב־1992 את המופע "משחק ההישרדות", שזכה לביקורות חיוביות.{{הערה|קופלר וליטוין, עמ' 207.}} ב־1993 נערך ב[[פסטיבל ערד]] מופע הוקרה לשיריו בשם "ימי ראשית הקיץ".{{הערה|קופלר וליטוין, עמ' 208.}} באותה שנה הצטרף קראוס למופע "גברים שרים אהבה", שבו שר וניגן לצד [[דני רובס]], [[שלמה יידוב]], [[דני ליטני]] ו[[אלברט עמר]].{{הערה|שם=קורות 209|קופלר וליטוין, עמ' 209.}} במקביל נהג בתקופה זו להופיע לבדו במועדון "הלוגוס" בתל אביב.{{הערה|שם=קורות 209}}

 

 

בקיץ 2001 התחיל קראוס לעבוד על אלבום חדש, שוב בשיתוף פעולה עם יענקל'ה רוטבליט ובהפקה מוזיקלית של [[משה לוי (מוזיקאי)|משה לוי]].{{הערה|שם=קורות 234|קופלר וליטוין, עמ' 234.}} האלבום המלא, "'''[[יום רודף יום]]'''", יצא בינואר [[2003]] וזכה לביקורות טובות.{{הערה|{{הארץ||אלבום חדש לשמוליק קראוס|1.854895|15 בינואר 2003}}}} הוא הורכב כולו מלחניו של קראוס לשירים של רוטבליט, למעט גרסה מחודשת לשיר "זה קורה" וקטע אינסטרומנטלי בשם "עצבות". העבודה על האלבום תועדה במשך שנה על ידי הבמאית יסמין הדס ליפשיץ, שיצרה מן החומר המתועד את הסרט "מעשה בתקליט". הסרט מתמקד בעבודה על השירים מיצירתם בביתו עם המילים שעל הנייר והגיטרה דרך העבודה באולפן, מהלך ההקלטות ועד ליציאת התקליטור.{{הערה|שם=קורות 234}} הקרנת הבכורה שלו נעשתה ב[[פסטיבל הקולנוע ירושלים]] ב־2005.{{הערה|קופלר וליטוין, עמ' 245.}}

ב־7 בפברואר 2013 אושפז קראוס ב[[המרכז הרפואי איכילוב|מרכז הרפואי איכילוב]] בתל אביב במצב קשה בשל [[שפעת החזירים]].{{הערה|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|שמוליק קראוס אושפז בטיפול נמרץ|1.1924408|7 בפברואר 2013}}}} מצבו החמיר עוד בהיותו בבית החולים, והוא לקה ב[[דום לב]]. לאחר עשרה ימים נפטר והובא למנוחות ב[[בית העלמין ירקון]] ביום שלמחרת. גרושתו, ג'וזי כץ, ושני בניהם נעדרו מה[[הלוויה]].{{הערה|{{ynet|אור ברנע|שמוליק קראוס הובא למנוחות|4346244|18 בפברואר 2013}}.}}