החאן הירושלמי – הבדלי גרסאות

 

==היסטוריה של המבנה==

 

החאן שימש בעיקר את [[תיירות צליינית|עולי הרגל הנוצריים]] בדרכם מ[[ירושלים]] ל[[כנסיית המולד]] ב[[בית לחם]], וביקור בשרידי כנסיית [[אלוני ממרא]] ב[[חברון]], וכן את [[עלייה לרגל|עולי רגל]] היהודיים בדרכם מירושלים ל[[קבר רחל]] ב[[בית לחם]] ו[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]].

 

 

ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] עבר מתחם החאן שיפוץ מקיף בהנחייתו של [[אדריכל]] ה[[שימור מבנים|שימור]] [[נחום מלצר]] ובעידודו של ראש העיר [[טדי קולק]]. המתחם הוכשר לשמש מרכז תרבות ובילוי, המשמש בעיקר כמשכנו של תיאטרון החאן. אולם תיאטרון בן 238 מקומות ישיבה הוכשר ב[[מערה]] חצובה בסלע בחלקו הדרומי של המתחם. החצר הפנימית נוקתה מערימות פסולת, רוצפה מחדש ונשתלו בה עצים וערוגות פרחים, והמבנים שסביבה שוקמו מהריסותיהם והוסבו למשרדים, חדרי הלבשה ומסעדה. מערה חצובה נוספת הנפתחת אל החצר, קטנה יותר, הפכה למועדון לילה ("מועדון החאן") שהתמחה במופעי [[פולקלור]] ישראלי לתיירים, ובו הופיעה לאורך שנים [[יפה ירקוני]] ברפרטואר ישראלי ובינלאומי. לימים נסגר מועדון הלילה, וב-[[2003]] הוסבה המערה ששיכנה אותו ל[[אולם תיאטרון]] נוסף של תיאטרון החאן ("במה 2" או "האולם הקטן").

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ירושלים: מבנים|חאן]]

[[קטגוריה:ישראל: מבני חאן|הירושלמי]]

[[קטגוריה:דרך חברון]]

[[קטגוריה:ירושלים: מבנים לשימור]]