הבדלים בין גרסאות בדף "מעלות צלזיוס"

נוספו 236 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ
קישורים פנימיים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
מ (קישורים פנימיים)
{{מפנה|צלזיוס|אסטרונום השוודי|אנדרס צלזיוס}}
[[קובץ:20050501 1315 2558-Bimetall-Zeigerthermometer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מדחום]] המציג את ה[[טמפרטורה]] במעלות צלזיוס. המדחום מורה על C°{{כ}} 29]]
'''מעלת צלזיוס''' היא [[יחידת מידה]] ל[[טמפרטורה]] המשמשת ב'''סולם צלזיוס'''. היא מסומנת ב-ב־'''''', ונקראת על שם ה[[אסטרונום]] ה[[שוודיה|שוודי]] '''[[אנדרס צלזיוס]]''' ([[1701]]–[[1744]]), שיצר סולם טמפרטורות דומה לסולם צלזיוס המודרני שנתיים לפני מותו. מבחינת כל השימושים היומיומיים, 0 מעלות צלזיוס מוגדרות כ[[נקודת התכה|נקודת ההתכה]] (הקיפאון) של ה[[מים]], ו-100ו־100 מעלות צלזיוס - כ[[נקודת רתיחה|נקודת הרתיחה]] שלהם ב[[לחץ]] של [[אטמוספירה]] אחת; מכאן אף נגזר גודלה של כל מעלה, מאית מהטווח שבין קיפאון [[נקודת רתיחה|לרתיחה]]. עם זאת, מאז [[1954]] מגדירים באופן רשמי [[האפס המוחלט]] ו[[נקודה משולשת|הנקודה המשולשת]] של המים את סולמות הטמפרטורה [[קלווין]] וצלזיוס, ולא נקודות הקיפאון והרתיחה.
 
במרבית מדינות העולם, פרט ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות דוגמת [[בליז]], משתמשים יומיומית בסולם זה.
 
==היסטוריה==
ב-ב־[[1742]] הציג אנדרס צלזיוס סולם טמפרטורה '''הפוך מזה הקרוי כיום על שמו''': האסטרונום השוודי הציע שטמפרטורת הקיפאון של המים תגדיר את הערך מאה מעלות בסולם, וטמפרטורת הרתיחה - את הערך אפס מעלות. במאמרוב[[מאמר]]ו ''Observationer om twänne beständiga Grader på en Thermometer'' (בשוודיתב[[שוודית]]: "תצפיות בשתי נקודות קבועות על [[מדחום]]"), תיאר צלזיוס את טמפרטורות הקיפאון והרתיחה של המים, ציין את חוסר רגישותה של טמפרטורת הקיפאון לשינוי בלחץב[[לחץ]], רשם - בדיוק ראוי לציון - את השינוי בנקודת הרתיחה עם השינוי בלחץ, והציע שטמפרטורת הרתיחה תיקבע בלחץ הממוצע השורר בגובהב[[גובה פני הים]]. לחץ זה ידוע כיום כאטמוספירהכ[[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירה]] אחת.{{ש}}
ב-ב־[[16 בדצמבר]] [[1745]], במאמר המתאר את [[גן בוטני|הגן הבוטני]] ב[[אוניברסיטת אופסלה]], ציין הבוטנאיה[[בוטנאי]] השוודי הנודע '''[[קארולוס ליניאוס]]''' את הטמפרטורות השוררות בחממתב[[חממה|חממת]] הגן:
{{ציטוט|תוכן=הקלדריום (החדר החם בחממה)... בזכות קרני השמש בלבד, צובר חום כזה שהמדחום לעתים קרובות מגיע ל-30ל־30 מעלות, אף שהגנן המצוין אינו מניח לו לעלות מעבר ל-20ל־20 - 25 מעלות, ובחורף לא מתחת ל-15ל־15 מעלות...|מרכאות=כן}}
ובהערת שוליים:
{{ציטוט|תוכן=המדחום שלנו מורה על 0 (אפס) בנקודה בה המים קופאים, ומאה מעלות בנקודת הרתיחה של המים.|מרכאות=כן}}
 
זהו הדיווח הראשון המוכר על מדחום שסימון מעלותיו זהה לזה שבסולם צלזיוס המודרני. את [[מדחום כספית|מדחום הכספית]] של ליניאוס הכין האומןה[[אומן]] השוודי [[דניאל אקסטרום]] (Daniel Ekström), שביתש[[בית מלאכה|בית המלאכה]] שלו בלט אז בייצור מיכשור מדעי. מדענים[[מדען|מדענ]]ים ואומנים נוספים הציגו באותן שנים מדחומים שסולמותיהם דומים, בהם [[פּהְר אלביוס]] (Pehr Elvius), מזכיר [[האקדמיה המלכותית השוודית למדעים]], ו[[מרטן סטרמר]] (Mårten Strömer), תלמידו של צלזיוס.
 
ב-204ב־204 השנים הבאות, כונה סימון הטמפרטורה הזה "סולם מאה המעלות" (Centigrade scale), והטמפרטורות בו סומנו C°. בשל דמיון לשוני ליחידת מידה ל[[זווית]] ב[[צרפתית]], ב[[ספרדית]] ובשפות נוספות, החליטו בשנת [[1948]] [[הוועדה הבינלאומית למידות ומשקלות|הוועדה הבינלאומית]] ו[[הכנס הכללי למידות ומשקלות]] לכנות את יחידת המידה לטמפרטורה בשם "'''מעלת צלזיוס'''", ולסמנה רשמית '''C°'''.
 
==שימושים, הצגה וכתיב==
מעלות צלזיוס משמשות הן לציון טמפרטורה מסוימת בסולם זה ("הטמפרטורות ב[[מישור החוף]] יגיעו היום ל-Cל־C°{{כ}} 40", "חום גופו של החולהה[[חולה]] עלה ל-Cל־C°{{כ}} 39") והן לציון הפרש או טווח טמפרטורות ("[[כדור הארץ]] התחמם בממוצע ב-Cב־C°{{כ}} 0.5 במאה השנים האחרונות", "שגיאת המדידה במדחום זה היא C°{{כ}} ±3").
מאחר שגודלה של כל מעלת צלזיוס שווה בדיוק לגודלו של קלווין אחד, משתמשים תדיר בקלווין לציון הפרשים בין טמפרטורות הנתונות בסולם צלזיוס, במיוחד במאמרים מדעיים.{{ש}}
מעלת הצלזיוס מסומנת בצמד התווים "C°": הסימן ° מדגיש כי מדובר במעלה, כלומר ביחידה שיש לה ערך בסולם מסוים בלבד, ולא ערך מוחלט, כמו לקלווין; מקורו של הסימן C בביטוי '''C'''entigrade Scale, אם כי הוא תואם כמובן גם את שמו הנוכחי של הסולם, '''C'''elsius.{{ש}}
בכתיבת טמפרטורה במעלות צלזיוס, יש להפריד ברווח את הערך המספרי מהסימן C°, כפי שמופיע בדוגמאות לעיל: לא C°{{כ}}40, ולא C °{{כ}}40, כי אם C°{{כ}} 40.
 
[[טמפרטורת החדר]], לדוגמה, היא K{{כ}} 298.15 או C°{{כ}} 25.
 
גודלן של מעלות פרנהייט ורנקיןו[[מעלות רנקין|רנקין]], לעומת זאת, הוא רק חמש תשיעיות מגודלה של מעלת צלזיוס, כך שבמעבר בין הסולמות יש להגדיל את מספר המעלות וגם לשנות את נקודת הייחוס:
 
<div style="direction: ltr;">
 
==הגדרתו הרשמית של הסולם כיום==
נקודות הקיפאון או הרתיחה של המים כבר אינן מגדירות את סולם צלזיוס, ולמעשה הטמפרטורה בהן אפילו איננה בדיוק 0 מעלות ו-100ו־100 מעלות. עד [[1954]], הגדירה טמפרטורת הקיפאון של המים את הערך אפס מעלות בסולם צלזיוס. אז, הוחלט בכנס הכללי למידות ומשקלות כי הנקודהה[[נקודה משולשת|נקודה המשולשת]] של המים היא טמפרטורת הייחוס היסודית, ונקבע כי ערכה K{{כ}} 273.16. להחלטה זו שלוש משמעויות:
# גודלה של היחידה קלווין הוא אחד חלקי 273.16 מהפרש הטמפרטורה המוחלטת שבין [[האפס המוחלט]] לנקודה המשולשת של המים.
# הפרשי טמפרטורה של קלווין אחד ומעלת צלזיוס אחת שווים ביניהם - גודלם של הקלווין ומעלת הצלזיוס שווה.
# ההפרש בין נקודות האפס בשני הסולמות, קלווין וצלזיוס, הוא בדיוק K{{כ}} 273.15, והנקודה המשולשת של המים היא בדיוק C°{{כ}} 0.01.
 
המדידות הרשמיות המתייחסות למים, נערכות במים בעלי הרכב [[איזוטופ]]י מיוחד, המכונים [[VSMOW]]. באיכות המדידה הקיימת כיום, ידוע כי עבור מים אלה ההפרש בין הנקודה המשולשת של המים לנקודת הקיפאון של המים גדול (במעט מאוד, פחות מאלפית הצלזיוס) מ-Cמ־C°{{כ}} 0.01. מכאן, נובע שנקודת הקיפאון של המים איננה C°{{כ}} 0, אלא מעט פחות מזה.{{ש}}
גם נקודת הרתיחה של VSMOW איננה בדיוק K 373.15, אלא 16.1 אלפיות הקלווין פחות, כך שגם נקודת הרתיחה של המים איננה לחלוטין C°{{כ}} 100.{{ש}}
הבדלים אלה הם חסרי משמעות לחלוטין מכל בחינה כמעט, למעט יישומים מדעיים יוצאי דופן: די בעלייה של 4.5 מטר מפני הים כדי שירידת הלחץ תוריד את נקודת הרתיחה של המים ב-16ב־16 אלפיות הקלווין.
 
==בעולם==
ברוב מדינות העולם משתמשים בסולם צלזיוס, כנראה בשל התאמתו לשיטת החשיבה העשרונית ולתכונות המוכרות של המים. יוצאים מן הכלל הם תחומי מדע מסוימים, כגון חקר טמפרטורות נמוכות ו[[אסטרופיזיקה]], וטבלאות הנדסיות או [[מסד נתונים|מסדי נתונים]], במיוחד אלה המציינים טווחי טמפרטורות רחבים; באלו נפוץ השימוש בקלווין. {{ש}}ב[[ארצות הברית]], בה נהוגות יחידות מידה לא עשרוניות רבות (ה[[אינץ']] וה[[רגל (יחידת מידה)|רגל]], לדוגמה), עדיין משתמש רוב הציבור ב[[פרנהייט|סולם פרנהייט]] בחיי היומיום; רוב הקהילות המדעיות ותחומי ההנדסהה[[הנדסה]] בארצות הברית, במיוחד ב[[טכנולוגיה עילית|טכנולוגיה העילית]], עברו לשימוש בצלזיוס. {{ש}}ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]], בה נפוץ בעבר השימוש בסולם פרנהייט, עברה ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70ה־70]] רוב האוכלוסייה לשימוש בסולם צלזיוס; חלק מתחזיות מזג האוויר (במיוחד בקיץ) נתון בשני הסולמות, לשימוש הציבור המבוגר יותר. גם מדחומי האוויר הנמכרים בממלכה המאוחדת מציינים את שני הסולמות.
 
==ראו גם==