הפיכת 23 באוגוסט 1944 – הבדלי גרסאות

מ
כל עוד כוחות הציר התקדמו בתחומי ברית המועצות וגם בחזיתות אחרות, לא היו חולקים על דרכו של יון אנטונסקו ועל הנהגתו, אך כשנראה היה שיש שינוי במערכה הצבאית, החלו גורמים שונים בצמרת הרומנית לחפש דרכים לחילוץ רומניה מהמלחמה. הרומנים יצרו מגעים עם נציג בריטי ב[[אנקרה]] ובעקבות המלצת הבריטי עם דיפלומט סובייטי ב[[קהיר]]. אנטונסקו עצמו ניסה לקיים מגעים עם דיפלומטים סובייטים ב[[סטוקהולם]], אך כל הניסיונות עלו בתוהו. לאחר [[קרב סטלינגרד]] [[הצבא הסובייטי]] התקדם וחדר לתחומי רומניה והגיע עד [[יאשי]], העיר השנייה בגודלה ברומניה. באותה תקופה נפתחה החזית השנייה בצרפת ומנהיגי רומניה היו מודאגים.
 
בשיחות גישוש הגיב אנטונסקו לפונים אליו בסירוב מוחלט לעשות שלום נפרד תוך הצגת הטיעון ש"נתן את מילתו להיטלר" והוא לא יפר הבטחה. אנטונסקו עמד לפגוש את היטלר ב-5 באוגוסט והבטיח למלך רומניה להעלות בפני היטלר את האפשרות שרומניה תפרוש מהמלחמה. המלך העלה בפניו את החשש שאם אנטונסקו יגיד זאת להיטלר, הוא לא יחזור לרומניה. בשובו אמר אנטונסקו למלך, שלא מצא את הכוח לעלותלהעלות את הנושא בפני היטלר. לפני שאנטונסקו נפרד מהיטלר, היטלר ייעץ לו על בסיס הניסיון באיטליה, שיתרחק מארמון המלך.
 
בגישושים השונים לקחו חלק מדינאים מכל המפלגות הרומניות הגדולות, כולל [[המפלגה הקומוניסטית הרומנית]] הלא חוקית, שנציגיה למגעים היו [[לוקרציו פטרשקנו]] ו[[אמיל בודנראש]], קציני צבא בכירים וביניהם הגנרלים [[קונסטנטין סנטסקו]], [[אאורל אידאה]] ו[[יון נגולסקו]] וחוגי מלך רומניה. צירוף הקומוניסטים למגעים נועד, בין היתר, להבטיח את תמיכת הפועלים המאורגנים (בודנראש הצהיר במהלך המגעים על קיומם של 12,000 פועלים מוכנים לפעולה, הצהרה חסרת כיסוי של ממש), שהיו אמורים לספק את כוח האדם להפיכה. הם התקשו למצוא את המועד הנכון למעשה, כי ברומניה שהו יחידות צבאיות גרמניות והיה חשש מתגובתן. לאחר שלצורכי המלחמה הוציא המטה הגרמני מרומניה דיוויזיה משוריינת, החליטו הקושרים לפעול ב-26 באוגוסט והמלך הזמין לתאריך זה את יון אנטונסקו לארוחה חגיגית בארמון המלך.
3,310

עריכות