חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[קובץFile:Emblem of Israel.svg|מרכז|150px|קישור=סמל מדינת ישראל]]

לפי תפיסתם של משפטנים מסוימים ורבים משופטי בית-המשפט העליון, ובראשם ה[[נשיא בית המשפט העליון|נשיא]] [[אהרן ברק]], כינונו של [[חוק יסוד]] זה ושל [[חוק יסוד: חופש העיסוק]] החלו את [[המהפכה החוקתית]], כי [[הכנסת]] העניקה לשני חוקי יסוד אלה מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה ל[[בתי המשפט בישראל|בתי המשפט]] הסמכות להכריז על בטלותו של [[חוק]] העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. לפי טענה זו, עם חקיקת חוקי יסוד אלה חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. גישה זו באה לידי ביטוי בפסיקותיו של בית המשפט העליון, שבמהלך השנים ביטל כ-15 מעשי חקיקה שעמדו בסתירה לחוקי היסוד הללו. מנגד, משפטנים אחרים, בהם הנשיא לשעבר [[משה לנדוי]], מתנגדים לתפיסה זו. חלקם טועניםוטוענים שברק עיוות את כוונת חברי הכנסת.