שיחה:עליונות המחוקק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 91:
:::: בעד, אבל הייתי רוצה שנקצר את זה. הרשות המבצעת כפופה לרשות המחוקקת בישראל כי היא פועלת מכוח רוב ונופלת בהצבעת אי אמון או בנפילת תקציב. יש לח״כים כלים פרלמנטרים כמו שאילתות וועדות שנועדו לפקח על פעילות הממשלה. בפועל כפי שציינתי לעיל, בישראל הרשות המחוקקת מאד חלשה אל מול הרשות המבצעת ששולטת בה למעשה דרך ועדת השרים לחקיקה ואמצעים אחרים והפיקוח של הכנסת על הממשלה הוא מאד לא אפקטיבי יחסית לפרלמנטים בדמוקרטיות מערביות אחרות. גם נכון הוא שהרשות המבצעת אינה מעל החוק, ופעולותיה נתונות לביקורת שיפוטית. להבדיל מביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת שנמצאת באיזו "חוסר-קונצנזוס" נקרא לזה, כשזה נוגע לביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת אין בכלל שאלה, אין דמוקרטיה מודרנית בה אין ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת, כאשר הרשות השופטת היא כמובן הנותנת את הפרשנות למחוקק ובכך מיישמת את עקרון שלטון החוק. המחוקק שולט ומגביל את פעולות הרשות המבצעת בין היתר באמצעות חקיקה. כל זה נכון, אבל האמת שאני לא סבור שזה דורש פסקאות ארוכות כל כך דווקא על הנקודה הזו. --[[משתמש:Telecart|Telecart]] - [[שיחת משתמש:Telecart|שיחה]] 22:49, 21 באפריל 2021 (IDT)
:::::ראשית, אביע את דעתי {{בעד}} הכללת הפסקה ששנמחקה, משום שהיא מתארת באופן בהיר את יחסי הכוחות בין הרשויות, ומאידך גיסא, התיאור נמצא חסר. אבל, במחילה מכבוד המתדיינים כאן, הדיון סובל מכשל בסיסי כאשר מדברים על "עליונות". הרעיון בעקרון [[הפרדת הרשויות]] לא עוסק בעליונות רשות אחת על האחרת או האחרות, אלא בחלוקת סמכויות ביניהן, באופן שכל אחת משלוש הרשויות, לצד הסמכויות הבלעדיות המוקנות לה בחוק, היא בעלות סמכויות {{קו תחתון|המגבילות}} את האחרות, והמצב הזה מחייב את שלוש הרשויות להתדיין ביניהן ולהגיע לפשרה (עיקרון דמוקרטי חשוב בפני עצמו), ולא יתאפשר לרשות אחת "להתפרע". לגבי [[הפרדת הרשויות בישראל]], לדוגמה, אחד המנגנונים לכך הוא שלכל רשות יש סמכויות מסוימות הגולשות לחפיפה עם סמכויות הרשויות האחרות (כגון: הכנסת יכולה לשפוט חברי כנסת; בית משפט יכול לבטל חוק של הכנסת; הממשלה יכולה להוביל תיקון חוק של הכנסת, דבר משמפיע גם על הרשות השופטת, וכיו"ב). כלומר, לא נכון כלל לדבר על "עליונות", אלא על סמכויות מגבילות. בישראל יש לממשלה מעורבות גדולה מאד (יש הטוענים: גדולה מדי) בכל הנוגע להשפעתה על עבודת הכנסת והגבלתה. יש לכך רקע היסטורי שלא אדון בו כרגע. למעשה, בין שלוש הרשויות מתקיים מתח מתמיד, המונע מכל אחד לעשות ככל העולה על רוחה תוך התעלמות מהרשויות האחרות. אבל {{קו תחתון|בשום אופן לא נכון לדבר על "עליונות"}}. מקווה שהבנתי את מהות הדיון.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 15:43, 22 באפריל 2021 (IDT)
:::::: הסיפור של עליונות המחוקק קשור בעובדה שבשיטה שלנו ובשיטות דומות נניח כמו בבריטניה, המחוקק נבחר בבחירות כלליות/ארציות/ישירות/שוות/חשאיות/יחסיות בעוד הרשות המבצעת, הרשות השופטת, הנשיא, וכו׳ לא. כלומר, המחוקק בישראל הוא הביטוי הישיר ביותר של הריבון - העם - ולכן יש לו מעמד מיוחד/עליון יחסית לאחרות. --[[משתמש:Telecart|Telecart]] - [[שיחת משתמש:Telecart|שיחה]] 19:48, 22 באפריל 2021 (IDT)
 
== עמדתם של סוזי נבות ויניב רוזנאי ==
חזרה לדף "עליונות המחוקק".