הבדלים בין גרסאות בדף "משה וולך"

הוסרו 100 בתים ,  לפני 14 ימים
קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות להערת שוליים
(קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות להערת שוליים)
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=רופא|אחר=פולקלוריסט|ראו=[[משה יצחק וולך]]}}
{{רופא
| מקום פטירה = [[ירושלים]], [[ישראל]]
|תמונה=[[קובץ:Wallach1956.jpg|250px|ד"ר וולך ב[[בית החולים שערי צדק]] ב-1956]]
|כיתוב=ד"ר וולך ב[[בית החולים שערי צדק]] ב-1956}}
 
==ביוגרפיה==
וולך נולד באויסקירכן הסמוכה ל[[קלן]], בפרובינציית הריין של [[ממלכת פרוסיה]], אח בכור לשישה אחים ואחות. אביו יוזף היה סוחר בדים עשיר ודתי אדוק, ממנהיגי [[הפרדת הקהילות בגרמניה|הקהילה האורתודוקסית הבדלנית בעיר]]. וולאך הצעיר למד [[רפואה]] בברלין וב[[וירצבורג|ווירצבורג]].{{הערה|[http://www.hans-dieter-arntz.de/ein_juedischer_arzt.html Ein jüdischer Arzt als Pionier in Erez Israel – Dr. Moshe Wallach aus Köln gründet das Shaare Zedek Hospital in Jerusalem].|כיוון=שמאל}}. הוא הגיע לירושלים ב-[[14 בדצמבר]] [[1890]] בגיל 24, בשליחותו של "[[ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם|ארגון הפקידים והאמרכלים]]" ב[[אמסטרדם]] שסייע ל[[היישוב היהודי|יישוב היהודי]] בארץ, ביחד עם ד"ר [[אהרן יוסף ירמנס]]. באותה תקופה היו בעיר רק עשרה רופאים יהודים. וולך שימש בעיר כרופא וגם כ[[מוהל]].
 
וולך התגורר בשנים הראשונות בעיר העתיקה, שם קיבל חולים, עשה ביקורי בית, והיה הראשון שביצע בעיר העתיקה את ניתוח פתיחת הקנה (טראכיאוסטומיה).{{הערה| פרופ' יהושע לייבוביץ, "המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים", מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים".}}.
 
וולך היה ידוע באופיו הנוקשה, אך גם בנדיבותו ובמסירותו. [[דוד ילין]] כתב עליו:
וולך היה [[חרדים|חרדי]] אדוק, ונמנה עם הנהלת [[העדה החרדית]] בירושלים. באמצעות חברו [[יעקב ישראל דה האן]], התקרב אל הרב [[חיים זוננפלד]]. הוא התנגד ל[[ציונות]] בתוקף. במהלך עבודתו ניסה לדבר אל לבם של מטופלים [[חילונים]] כדי לקרבם לדת. נותר רווק כל חייו, אך הסתייע בסוכנת בית, ומסופר שקידש אותה ללא העמדת חופה, מה שגרם להם להיות מוגדרים הלכתית כמאורסים, כדי שיוכלו לשהות בצוותא באותה דירה מבלי לעבור על [[איסור ייחוד]].
 
בשנת [[1914]] השתתף בוועידת ה[[גרענת]] הארצית. הוועידה התכנסה ב[[ד' בניסן]], [[תרע"ד]] ב"בית חולי עיניים העברי", בירושלים, ונמשכה שלושה ימים.{{הערה|{{קתדרה|אורית נבות, אברהם גרוס|המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל|94.5|94, דצמבר 1999, עמוד 97}}}}.
 
==הקמת "שערי צדק"==
וולך החליט שלא לעזוב את הארץ, כדי להיות בה כאשר ה[[משיח]] יגיע. אך לימים הפר נדר זה ונסע ל[[גרמניה]] כדי לאסוף כספים למען הקמת בית החולים. בנסיעה זו, שהייתה כרוכה במאבקים לא פשוטים עם בתי חולים אחרים שגם הם נזקקו לכספי תרומות, הצליח להשיג די תרומות כדי לרכוש אדמה ליד [[שכונת שערי צדק]] ולהקים עליה ב-[[1901]] את בית החולים שנקרא על שם השכונה. בית החולים שהקים היה המשוכלל והמודרני בכל הסביבה. ד"ר וולך היה גם מנהל בית החולים וגם הרופא הראשי בו. ממלא מקומו היה הד"ר [[שרגא פביוס פופלס]].
 
וולך היה דמות דומיננטית בבית החולים, עד כדי כך שבמשך תקופה ארוכה כונה בית החולים על ידי הציבור הירושלמי בשם "בית החולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי".{{הערה|עלה – ביטאון ארגון יוצאי הולנד, [[שמעון בר אפרת]]}} .
 
בשנת [[1916]] יצא ל[[גרמניה]] והגיע לבית החולים ב[[המבורג]] בו פגש באחות [[זלמה מאיר]] ושכנעה לבא לירושלים ולשמש כאחות ראשית בבית החולים שלו.
 
==ימיו המאוחרים==
[[וילהלם השני, קיסר גרמניה]], העניק לוולך תואר כבוד, כשביקר בירושלים. בתקופת [[המנדט הבריטי בארץ ישראל]], שררו יחסים טובים בינו לבין השלטונות הבריטיים, ובשנת [[1944]] אף קיבל מ[[הנציב העליון]] את אות הכבוד של הקיסרות הבריטית.
 
בקיץ של שנת [[1929]], היה על ספינה בדרכו מ[[מצרים]] לכנסייה הגדולה השנייה של [[אגודת ישראל]] בווינה כאחד משמונת צירי ירושלים,{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27708&pgnum=81 ארטאדאקסישע בלעטלעך No. 5 Teves 5690], עמוד 79, באתר Hebrew Books {{PDF}}}}, וטיפל ב[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]] הרב [[יוסף יצחק שניאורסון]], שהיה על הספינה וחלה. בשנות השלושים טיפל גם ב[[עבדאללה הראשון, מלך ירדן]].
 
עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון בגרמניה, סייע להעלאת [[יהודי גרמניה]] לארץ.
וולך היה מעורה בנעשה בבית החולים גם בשנות השמונים לחייו, כשהעביר את ניהולו לד"ר [[פאלק שלזינגר]]. הוא מת בגיל תשעים. בהלוויתו השתתף המון רב, והוא נקבר ב[[בית העלמין שערי צדק]] הסמוך לבית החולים. בצידו של בית העלמין קרוי רחוב על שמו.
 
בית החולים שערי צדק עבר מאוחר יותר למבנה מודרני יותר באזור שכונת [[בית וגן]]. כיום, אחרי שנים של עזובה, שופץ מבנה בית החולים המקורי, ושימש לאכסניה ל[[רשות השידור]] עד לפרוקה. כיום עומד המבנה נטוש על פי התוכניות אמור לקום במקום מלון בוטיק.
 
==ממחקריו==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Moshe Wallach}}
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=17278&source=135 על שולחן העבודה של הדוקטור], '''[[עת־מול]]''' 194, 2007, באתר הספרייה הווירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
* [[שפרה שוורץ]], [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7152&source=135 מלחמת בתי החולים], '''[[עת־מול]]''' 160, 2002, באתר הספרייה הווירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
 
* {{הצופה|[[יעקב אבן חן|י. אבן חן]]|דמויות ירושלמיות {{!}} ד"ר משה וואלאך – בן תשעים|1956/12/23|00210}}
* [http://www.szmc.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AAאודות/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D%D7%9C%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93עברמפוארפניםלעתיד/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95מנהלישעריצדקלדורותיו/tabid/69/Default.aspx מנהלי שערי צדק לדורותיו: דר' וולך, המנהל והרופא הראשי המייסד של שערי צדק, כיהן: 1907–1947], באתר שערי צדק
 
== הערות שוליים ==