גד פרומקין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון כיווניות להערת שוליים |
|||
שורה 1:
{{משפטן
|תמונה=[[קובץ:Frumkin22.jpg|250px|גד פרומקין]]
|תאריך לידה=[[2 באוגוסט]] [[1887]]
| מקום לידה = [[ירושלים]], [[האימפריה העות'מאנית]]
|תאריך פטירה= [[10 במרץ]] [[1960]]
|תפקידים בולטים=[[שופט]] ב[[מערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי|בית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי]]
שורה 17 ⟵ 18:
פרומקין נשא לאישה את חנה איזנברג, בתו של סוחר הקרקעות [[אהרן אייזנברג]]. בעידודו של איזנברג, ולמורת רוחו של אביו, נסע ב-[[1908]] ל[[קושטא]] והחל ללמוד [[משפטים]]. הוא תלה תקוות במהפכת [[הטורקים הצעירים]], ושאף להיבחר ל[[הפרלמנט הטורקי|פרלמנט הטורקי]] כנציג [[ארץ ישראל]] לאחר סיום לימודיו. במהלך שהייתו בעיר ייצג את חברת "[[נטעים (אגודה)|נטעים]]" שהקים חותנו. ב-[[1910]] הצליח לרשום אותה כ[[אגודה עות'מאנית]], והיא הייתה לחברת ההתיישבות היהודית הראשונה שזכתה למעמד זה. כן הקים, יחד עם [[דוד בן-גוריון]], [[יצחק בן-צבי]], [[משה שרת]], [[דוד רמז]], [[ישראל שוחט]] ו[[מניה שוחט]], שאף הם שהו בעיר, ארגון סטודנטים יהודיים בשם אגודת המתלמדים העברים העות'מאנים בקושטא. פרומקין עמד בראש הארגון, ובן-גוריון שימש כמזכיר. ב-[[1914]] החל פרומקין לעבוד כיועץ באדמיניסטריון הימי של [[האימפריה העות'מאנית]], אך עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] חזר לארץ ישראל.
בעת שחזר לארץ ישראל, היו בה רק שני [[עורך דין|עורכי דין]] יהודיים, אליהו פרג'י ו[[יום טוב המון]]. בניגוד לשניים אלה, שעסקו בעיקר ב[[שדלנות]] ובסחר בקרקעות, עסק פרומקין בתחומי משפט מגוונים. במהרה צבר [[מוניטין]] רב, והוא החל לייצג גופים כוועד נציגי ה[[מושבה|מושבות]] היהודיות בארץ ישראל, [[דויטשה פלשתינה בנק]] ו[[בנק אפ"ק]]. כן ייצג נאשמים שהואשמו ב[[ציונות]] וב[[בגידה]], בהם [[ארתור רופין]]. גם השלטון העות'מאני הסתייע בשירותיו כעורך דין, ומינה אותו כ"עורך דין האוצר בממשלת מחוז ירושלים", לשם ייצוג השלטונות ב[[בית משפט|בתי המשפט]]. על מעמדו של פרומקין מעידים דבריו של [[נורמן בנטוויץ']], ה[[יועץ משפטי|יועץ המשפטי]] של [[המנדט הבריטי]], עם הגיעו לארץ ישראל: "The only qualified Jewish advocate in the city"{{הערה|1=Norman Bentwich, ''My Seventy Seven Years'', London 1962, p. 50.|כיוון=שמאל}}.
===כשופט===
| |||