המפלגה המוסדית המהפכנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון תקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 17:
 
== היסטוריה ==
המפלגה כאמור נוסדה בשנת 1929 על ידי הפוליטיקאי [[פלוטארקו אליאס קאייס]], אישיות מרכזית בפוליטיקה המקסיקנית מאז [[המהפכה המקסיקנית]], אשר ירד מ[[נשיא מקסיקו|נשיאות מקסיקו]] שנה קודם לכן אך עקב תסיסה אזרחית ומאבקים שונים פעל בתור שליט סמכותני על המדינהבמדינה. המפלגה במקור, המפלגה נועדה לכלול את כל הפוליטיקאים הנותרים מאז אירועי המהפכה המקסיקנית, כך שאלו יתגברו על קשיים אידאולוגים בכדי להקים קואליציה יציבה. המצב הפוליטי במקסיקו היה תוסס במיוחד באותה העת, כאשר מאבקים פוליטיים הובילו להתנקשות בחייו של הנשיא הנבחר, [[אלווארו אוברגון]]. אף על פי שמעמדו של קאייס בפוליטיקה המקסיקנית התפורר עוד בשנת [[1936]], המפלגה המשיכה לכהן ונותרה בשלטון עשורי שנים למרות התנגדות עממית נרחבת אליה. עד שנת 2000 כל נשיאי מקסיקו היו חברי המפלגה. עד שנת [[1976]] כל הסנאטורים בבית העליון של הפרלמנט המקסיקני היו חברי המפלגה. המפלגה נותרה בשלטון במשך שבעה עשורים הודות ל[[קורפורטיזם]], [[קואופטציה]] נגד מפלגות יריבות, [[שחיתות שלטונית]], הכללה של ספקטרום פוליטי נרחב בין חברי המפלגה עצמה ועוד. המצב הפוליטי הוביל עם הזמן לעלייה בהתנגדות העממית למפלגה עקב השחיתות השלטונית, מחסור ב[[זכויות האדם|זכויות אדם]], סמכותנות שלטונית ועוד.
 
בשנת [[1968]] הגיעההגיע שיא האלימות של הממשל במהלך [[טבח טלטלולקו]] נגד סטודנטים שהפגינו. עקב הספקטרום הפוליטי הרחב שנכלל בתוך המפלגה, נוצרו לעיתים קרובות משברים פנימיים, אך המפלגה הצליחה לשמור על השלטון. לדוגמה, הנשיא [[לאסרו קארדנאס]] (כיהן בין [[1934]]–[[1940]]) היה [[סוציאליזם|סוציאליסט]] בדעותיו בעוד יורשו, [[מנואל אבילה קמאצ'ו]] (כיהן בין 1940–[[1946]]) הפך חלק מהרפורמות הסוציאליסטיות שלו והביא לפיתוח שוק [[קפיטליזם|קפיטליסטי]]. במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], הנשיא [[גוסטבו דיאס אורדס]] פעל ללא הצלחה בניסיון להביא לדמוקרטיזציה של הממשל). במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] עברה המפלגה רפורמות שהקנו לה את דימוייה כיום. המפלגה נטטה אל ימין-מרכז פוליטי, הביאה להפיכת חברות מולאמות לבעלות פרטית, חיזקה את יחסיה עם [[הכנסייה הקתולית]] ותמכה בפיתוח של שוק מבוסס [[לסה פר]] במקסיקו. במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], הסופר ה[[פרו]]ויאני, [[מריו ורגס יוסה]], הגדיר את שלטון ה-PRI במקסיקו בכינוי "הדיקטטורה המושלמת" הודות לעובדה שהייתה דיקטטורה מוסוות.
 
בשנות התשעים המאוחרות, זמן קצר לאחר עלייתו של [[ארנסטו סדייו]] לנשיאות, פרץ המשבר הכלכלי החריף ביותר בתולדותיה של מקסיקו. מעמדה של המפלגה נפגע קשה, ובשנת [[2000]], לאחר שנמנעה [[הונאת בחירות]], המפלגה הפסידה בבחירות לנשיאות בפעם הראשונה מאז הקמתה. מאז שנת [[2006]] והלאה החלה המפלגה להתחזק מחדש מבחינת מעמד במערכת הפוליטית המקסיקנית (בבחירות בשנת 2006 הייתה המפלגה בשפל היסטורי כאשר לא הצליחה להשיג את קולות רוב הבוחרים אף לא באחת מ[[מדינות מקסיקו]]). בשנת [[2009]] ניצחה המפלגה בבחירות לפרלמנט ובשנת [[2012]] מועמדה של המפלגה, [[אנריקה פניה נייטו]], ניצח בבחירות לנשיאות והיה הנשיא הראשון של מקסיקו מטעם המפלגה מאז נפילתה מהשלטון בשנת 2000. התנגדות למדיניות הכלכלית של ה-PRI גברה במהרה לאחר שעלו לשלטון והמחאות נגד כהונתו של פניה נייטו רק התגברו לאחר [[חטיפת הסטודנטים באיגואלה ב-2014|חטיפת הסטודנטים המוחים באיגואלה ב-2014]]. במהלך הבחירות לנשיאות בשנת [[2018]] (בהן ניצח [[אנדרס מנואל לופס אוברדור]]) מטעם מפלגת המהפכה הדמוקרטית, ה-PRI נחלה הפסד חריף אף יותר מההפסד של שנת 2006 כאשר השיגה תמיכה של 16.41% בלבד מכלל קולות הבוחרים ולא זכתה ברוב באף מדינה.