בן ציון אברהם שפירא

רבי בן ציון אברהם שפירא (תרל"ג; 1873 - י"ג בשבט תש"ז; 1947) היה מקובל, תלמיד חכם וצדיק ירושלמי.

אין תמונה חופשית

תולדותיו

היה בנו יחידו של הצדיק הירושלמי הרב יהושע צבי מיכל שפירא. נולד באלול תרל"ג בבתי מחסה בעיר העתיקה.

הוריו שיכלו כמה ילדים ילדים לפני לידתו, ואביו בירר כיצד לכתוב קמיע שהיה נותן הרב אברהם שמחה מאמציסלב. אביו קרא לו בן ציון על שם עיר הקודש, ואברהם על שם בעל הקמיע.

למד תורה אצל אביו והחזיק בביתו את כתביו. כשהיה בן 17, על פי הצעת רבו של אביו הרב יהושע לייב דיסקין, נפגש עם חיה לאה בת ר' אליהו סטרצלר מאיישישוק אף שהיתה רק בת 15. אביה חשש מהריונה בגיל צעיר וקיבל את הבטחת הרב דיסקין שהכל יהיה כשורה, לאחר 4 שנים נולד בנם משה אליעזר. החתונה היתה בביתו של הרב דיסקין בניסן תר"ן.

הרב בן ציון אברהם התמקד בלימוד התורה, ואף cתורת הנסתר והיה מבאי בית הכנסת בית אל, שם התפללו ||מקובל|מקובלי]] של ירושלים. באגדה מספרת שהיה כה שקוע בלימודיו עד שלא הכיר צורת מטבע.

על פי תלמידיו, הצטיין במיוחד במדות טובות ובין אדם לחברו. הקפיד מאד תמיד ללמד זכות אף על הגרוע ביותר, ונזהר מאד שלא לשמוע רעה, ובטח לא על רבנים גדולים. היה מתומכי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ותלמידו של אביו הרב יעקב משה חרל"פ.

הקפיד שלא לצאת מהעיר העתיקה, זולת כשהלך בקביעות לביתו של הרב חרל"פ. היה ידוע בירושלים ככתובת לברכות ושיתפלל בכותל המערבי. כך נהג גם האדמו"ר בעל המנחת אלעזר כשהגיע בשנת 1930 לביקור של שבועיים, כדי לפגוש את המקובל הרב שלמה אליעזר אלפנדרי. חסידי [[חסידות מונקאטש|מונקאטש}} סיפרו שבחזרתו עשה רבם לרבי בן ציון מי שבירך כשעלה לתורה.

בעת הלווית אביו באלול תרס"ו, כשחזר לביתו, ראה שנאבד לו הקמיע, משכך עלה לקבר אביו ביום השבעה ומאז פסק בהנהת הכהונה.

נפטר בי"ג בשבט תש"ז. בנו הרב משה אליעזר שפירא, שימש כרב הקהילה היהודית באטלנטיק סיטי.

לקריאה נוספת

• תולדות הגרי"צ מיכל זצ"ל, בספר צבי לצדיק, מאת הרב יעקב משה חרל"פ.
• הקדמת הספר התרגשות הלב, יצא לאור במהדורה חדשה על ידי צאצאי המחבר, ירושלים, אלול תשס"ו
• הרב שלמה הופמן, שפירי דירושלים, על האב הרב הערש מיכל ובנו הרב בן ציון. משפחת הריס, ירושלים תשע"ד