פרשת ארטן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
הערות שוליים |
||
שורה 1:
'''פרשת אָרָטֶן''' (או '''מקרה אָרָטֶן'''; נכתב גם אראטין, אראטען; בלועזית: Araten) היא פרשת [[התנצרות]]ה של נערה [[יהדות גליציה|יהודייה]] ממשפחה מבוססת שהשתייכה לחסידות גור מהעיר [[קרקוב]] שב[[גליציה]], [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], שזעזעה את הקהילה היהודית בתחילת [[המאה ה-20]].
בבוקר 1 בינואר [[1900]] נעלמה מיכָלינה אָרָטֶן, בתם הבכורה של צביה ו[[ישראל ארטן]] מקרקוב. במהרה התברר שהיא נמצאת ב[[מנזר]] פולני סמוך וזמן קצר לאחר מכן היא התנצרה. האב, ישראל ארטן, פעל בצורה נמרצת להשיבה הביתה זאת באמצעות המשטרה המקומית ופנייה למחוקקים ושרים בממשלה האוסטרו-הונגרית.{{הערה|{{הצפירה||בתפוצות ישראל|19000215|11}}{{ש}}{{המליץ||בחוץ לארצנו|19000228|10}}}} המאמץ הגיע לשיאו בשתי פגישות של ארטן עם הקיסר [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה|פרנץ יוזף]] בווינה{{הערה|{{המגיד||נפוּצות יהודה: קראקא|19000503|12}}{{ש}}{{קול מחזיקי הדת||על המצפה|19000504|4}}}} ובמכתב שנשלח על ידי האב ל[[אפיפיור]].
שתי הטענות העיקריות של האב היו שהנערה הייתה מתחת לגיל 14 ולפיכך הסמכות עליה עדיין נתונה בידי ההורים וכמו כן שהנערה נחטפה ולא הגיע למנזר מרצונה החופשי. המשטרה המקומית שחקרה את העניין הגיעה למסקנה, המגובה בעדויות רבות, שמיכלינה הייתה כבר בת 15 (ומאורסת) ושהלכה לכנסייה מרצונה החופשי. אחת העדויות הייתה של רופא, קצין בצבא האוסטרו-הונגרי, שעימו היה למיכלינה קשר (לא רומנטי) בחודשים שלפני הפרשה ובו סיפרה לו על הסבל שלה בבית הוריה.
שורה 25:
סקירת הפרשה בעיתונות העברית של התקופה:
* {{הצפירה||בתפוצות ישראל|
* {{המליץ||בחוץ לארצנו|
* {{המגיד||נפוּצות יהודה: קראקא; לבוב|1900/03/01|00800}}
* {{הצפירה||בחו"ל|1900/03/06|00201}}
שורה 32:
* {{המגיד||נפוּצות יהודה: קראקא|1900/03/15|00501}}
* {{המליץ|זבדי|בחוץ לארצנו: מכתבים מווינא|1900/04/26|00202}}
* {{המגיד||נפוּצות יהודה: קראקא|
* {{קול מחזיקי הדת||על המצפה|
* {{המליץ||בחוץ לארצנו|1900/05/06|00300}}
* {{המליץ||בחוץ לארצנו: לבוב (גאליציא)|1900/05/14|00203}}
| |||