מגוב נוכרי – הבדלי גרסאות

ה"נוכרי" בנוי מזוג קבוצות [[גלגל]]י מתכת כבדים בעלי בליטות (בדרך כלל ארבעה גלגלים בקבוצה), המרכב הרתום לטנק באופן שכל קבוצת גלגלים נמצאת לפני אחד מזחלימ[[מזקו"ם|זחל]]י הטנק. הגלגלים חופשיים על צירם, ואינם מחוברים להינע כלשהו. הגלגלים [[גלגול (מכניקה)|מתגלגלים]] מכוח תנועת הטנק שמאחוריהם ועקב משקלם הכבד מפעילים את המוקשים שנמצאים לפני ה[[מזקו"ם|זחלים]] של הכלי. ה"נוכרי" בנוי כך שהפיצוץ של המוקש יעיף את המגוב כלפי מעלה במקום לגרום להם לנזק קבוע. הנוכרי מסורבל מאוד בתנועה, במיוחד בשטחים חוליים[[חול]]יים, מאט את תנועת הטנק אליו הוא רתום, ודורש מנהג הטנק מיומנות גבוהה. באזורי [[דיונה|דיונות]] יש עדיפות ל[[מגוב מחרשה]] ולאמצעי פינוי מוקשים אחרים.

ה"נוכרי" משמש לפריצת הדרך לרקל[[רק"ם]] שעליו הוא מותקן ולאלה שנוסעים בטור בעקבותיו. לטנק שדוחף את הנוכרי יש אפשרות לגרור בנוסף גם [[עגלה 34]] טעונה בשתי שרשראות של [[טורפדו בנגלור|בנגלורים]], שאותן הוא משחרר בתחילת ה[[שדה מוקשים|שד"ם]]. כאשר הטנק מגיע לקצה השד"ם הוא מפעיל את שרשרת הבונגלורים ונוצרת פרצה רחבה ובטוחה באורך של עשרות עד מאות מטרים. העגלה נרתמת לטנק עם פין המאפשר לגזור אותו בפיצוץ שנשלט מתוך הטנק.