אוסמוזה הפוכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: העברת קישור לערך ״מסנן מים״ לאחר ששונה שמו
הגהה, הסרה (כמו)
שורה 1:
[[קובץ:ReverseOsmosis with PressureExchanger.svg|שמאל|ממוזער|280px|שרטוט של מערכת אוסמוזה הפוכה. 1. זרם מי ים. 2. זרם מים מתוקים, 3. זרם מרוכז, 4. זרם מי ים, 5. ריכוז (ניקוז), A: זרם שאוב בלחץ גבוה, B: מחזור משאבה, C: יחידת פעפוע עם ממברנה, D: מחליף לחץ.]]
[[קובץ:Reverse osmosis.png|ממוזער|תהליך הפעולה של אוסמוזה הפוכה]]
'''אוֹסְמוֹזָה הפוכה''' ([[פעפוע]] הפוך) מתארתהיא תהליך של מעבר [[תמיסה]] דרך [[מסנן מים|מסנן]] הלוכד את המומס בצד אחד ומאפשר מעבר של ממס טהור לצד השני. ליתר דיוק, זהו תהליך של הנעת ממס מתמיסה בעלת ריכוז מומסים גבוה לתמיסה בעלת ריכוז מומסים נמוך, על ידי הפעלת לחץ נגדי ל[[לחץ אוסמוטי|לחץ האוסמוטי]]. זהו תהליך הפוך ל[[אוסמוזה]] רגילה, שבמהלכה קיימת תנועה טבעית של ממס דרך ממברנה - מתמיסה בעלת ריכוז מומסים נמוך לתמיסה בעלת ריכוז מומסים גבוה - ללא הפעלת כוח חיצוני. הממברנה המשמשת לתהליך היא [[ממברנה חדירה למחצה]], כלומר היא מאפשרת מעבר ממס ולא מומס.
 
ממברנה המשמשת לאוסמוזה הפוכה אינה נקבובית. הסינון נעשה בשכבה בעלת עובי [[מיקרוסקופ]]י של [[פולימר]] דחוס. הממברנה עשויה בדרך כלל פוליאמיד או פוליסולפון, אך בשנת 2020 פותחה ממברנה העשויה פוליאסטר. יתרונה הוא בכך שבניגוד לשני החומרים הראשונים, היא אינה נפגעת מכלור בריכוז גבוה המשמש לחיטוי המים מחיידקים (הכלור משמש לקטילת חיידקים שעלולים ליצור שכבת ביופילם על פני הממברנה אשר סותמת אותה ופוגעת ביעילותה).{{הערה|כיוון=שמאל|{{cite journal|title=High performance polyester reverse osmosis desalination membrane with chlorine resistance|url=https://www.nature.com/articles/s41893-020-00619-w|journal=Nature Sustainability|language=English|author1=Yujian Yao|author2=Pingxia Zhang|author3=Chao Jiang|author4=Ryan M. DuChanois|author5=Xuan Zhang|author6=Menachem Elimelech|date=5 October 2020|volume=4|issue=2|pages=138-146|doi=10.1038/s41893-020-00619-w|issn=23989629}}}} במרבית המקרים בנויה הממברנה כך שרק [[מים]] יעברו דרכה. המים מצטרפים לפולימר הממברנה ועוברים ב[[דיפוזיה]] לצידה השני. התהליך דורש הפעלת לחץ גבוה על התמיסה בעלת ריכוז המומסים הגבוה, בדרך כלל 2–14 [[בר (מידה)|בר]] למים מתוקים ומים בעלי מליחות ביניים ו 40–70 בר למי [[ים]]. במתקן אוסמוזה הפוכה עם מי ים ומים מתוקים נוצר לחץ אוסמוטי של כ 27 בר שיש להתגבר עליו.
 
תהליך האוסמוזה בעזרת ממברנות נצפתה לראשונה על ידי ז'אן אנטואן נולט בשנת [[1748]]. במשך 200 השנים שלאחר מכן, האוסמוזה הייתה רק תופעה שנצפתה ב[[מעבדה]]. בשנת 1949, ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]] נחקרה לראשונה האפשרות להתפלת מי ים באמצעות אוסמוזה. הדגמה ראשונה של תהליך אוסמוזה הפוכה נערכה באוניברסיטה בשנת [[1959]]. פיתוח הממברנה של המתקן באוניברסיטה נעשה על ידי פרופסור [[סידני לוב]] מ[[אוניברסיטת בן-גוריון]] (אז מאסטרנט ב UCLA) ו[[סריניוואזה סוריראג'אן]], בהנחיית הפרופסור סמואל יוסטר. פרופסור לוב היה גם ממובילי הקמת ופיתוח המתקן המסחרי הראשון להתפלת מים בעזרת אוסמוזה הפוכה בעיר קואלינגה שב[[קליפורניה]] ב [[1965]]. אוסמוזה הפוכה שימושית היום במיוחד בתחום ה[[התפלה]].
 
 
== שיטה ==
שורה 36 ⟵ 35:
 
=== תעשיית המזון ===
בנוסף לשימוש באוסמוזה הפוכה להתפלת מים, אוסמוזה הפוכה היא חסכונית יותר משימוש ב[[חום (פיזיקה)|חום]] ליצירת תרכיזים שונים בתחום ה[[מזון]], כמו למשל מיצי פירות. בנוסף לחיסכון הכלכלי, טיפול במוצרי מזון שלא בעזרת חום מקל על טיפול במרכיבי מזון המכילים חומרים רגישים לחום כמו [[חלבון|חלבונים]] ו[[אנזים|אנזימים]]. משתמשים בתהליך ליצירת [[סירופ מייפל]] כבר מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20]].
 
שימוש באוסמוזה הפוכה בתהליך יצור [[יין]] מעורר התנגדות מסוימת במעגל תעשיית היין, ובכל זאת נפוץ השימוש בשיטה. מעטים יצרני היין המודים בשימוש במתקני אוסמוזה הפוכה, מאידך ההערכה היא שכשישים מתקני אוסמוזה הפוכה פעלו במחוז [[בורדו]] בשנת [[2002]]. בתעשיית היין משתמשים בתהליך להעלאת ריכוז היין, לסינון חומרים שונים מהיין ולהפחתת ריכוז ה[[אתנול|אלכוהול]].