קליפרטון – הבדלי גרסאות

ב-1906 רכשה חברת British Pacific Island Company את הזכויות לכריית [[גואנו]] באי. החברה, בשיתוף עם הממשלה המקסיקנית, הקימה באי מכרות, מחנה עובדים ו[[מגדלור]]. ב-[[1914]] חיו באי כ-100 גברים, נשים וילדים. האוכלוסייה תוספקה פעם בחודשיים על ידי אוניית אספקה מ[[אקפולקו]]. ואולם עם פרוץ [[המהפכה המקסיקנית]] פסקה האספקה להגיע והתושבים נותרו ללא מזון וציוד. [[אוניית מערכה|אוניית המערכה]] האמריקנית לקסינגטון ביקרה בקליפרטון בשלהי [[1915]] והציעה לפנות את כל התושבים. ואולם ה[[מושל]] המקסיקני [[קפטן (דרגה)|קפטן]] ארנאוד רמון ארנו טען שהפינוי אינו נחוץ.

עד [[1917]] כל הגברים, להוציא שומר המגדלור, נספו. רובם מ[[צפדינה]] והשאר מתקריות שונות. קפטן ארנאודארנו ועוד שלושה גברים [[טביעה (אדם)|טבעו]] כשיצאו ב[[קאנו]] לעבר אונייה חולפת במטרה להזעיק עזרה. שומר המגדלור, שנותר לבדו עם 15 נשים וילדים, הכריז על עצמו "[[מלך]]" והחל במסע [[אונס]] ו[[רצח]] - עד שנהרג על ידי אחת הנשים שנותרו. מייד לאחר מותו, ב-[[18 ביולי]] [[1917]], נאספו הניצולים, ארבע נשים ושבעה ילדים, על ידי [[ספינת תותחים|ספינת התותחים]] האמריקנית יורקטאון. מאז לא נעשו עוד ניסיונות ליישב את האי, אם כי הוא היה מאוכלס לפרקי זמן קצרים ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] וב[[שנות ה-40 של המאה ה-20]].