המצור על אנטיוכיה (1097–1098) – הבדלי גרסאות

לאחר [[קרב דוריליאום]] פנה הצבא הצלבני לכוון דרום-מזרח. הוא כבש את [[קוניה]] באוגוסט [[1097]] ולאחר חודש ימים הגיע אל היראקליאה (העיר [[אראגליאראלי]] {{אנג|Ereğli, Konya}} בטורקיה). כאן התפצל הצבא הצלבני : כוח קטן בראשותו של [[בלדווין הראשון, מלך ירושלים|בלדווין מבויון]] ועמיתו [[טנקרד, נסיך הגליל|טנקרד]], עבר את [[שערי קיליקיה]] והגיע ל[[קהרמאנמרש|מרעשמרש]]; ולאחר מפגש עם הכוח הצלבני העיקרי המשיך מזרחה והקים את [[רוזנות אדסה]], המדינה הצלבנית הראשונה. הכוח העיקרי בפיקודו של [[בוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה|בוהמון מטרנטו]] יצא ממרעשממרש באוקטובר 1097 והמשיך דרומה לאורך חופיו המזרחיים של הים התיכון בדרך לאנטיוכיה.

באמצע אוקטובר 1097 ערכו מנהיגי מסע הצלב הראשון ועידה בה דנו בשאלה כיצד לתקוף את אנטיוכיה. כשהם מותשים מהמסע הקשה לאורך [[אנטוליה]] נחלקו דעות מנהיגי הצבא בנוגע לטקטיקה שיש לנקוט. הצבא הצלבני לא היה גדול מספיק להקיף את העיר כולה, ומצד שני השטח החקלאי מסביב לעיר לא יכול היה לספק את צורכי הצבא, עובדה שהעמידה את הצלבנים בסכנת רעב במקרה של מצור ממושך. בנוסף, הצלבנים חסרו מכונות מצור שיכלו להבקיע את חומות העיר וביצוריה, ולא היו להם בעלי מקצוע שיכלו לבנות מכונות מצור.

אחת ההצעות הייתה כי הצלבנים ייסוגו וימתינו עד בוא האביב והגעת תגבורות. הגנרל '''טטיקיוס''', היועץ ונציג הקיסר הביזנטי [[אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|אלכסיוס הראשון]], שליווה את הצלבנים, הציע לאמץ טקטיקה של מצור מרחוק, על ידי תפיסת נקודות שולטות וניתוק העיר ממקורות האספקה שלה. רק [[רמון הרביעי, רוזן טולוז]] הציע כי הצלבנים יתקיפו את אנטיוכיה ויסתערו על ביצוריה. בסוף הדיון החליטו מפקדי הצבא הצלבני לנסות ולצור על נקודות מפתח מול חומותהחומות ועל שערי העיר.{{הערה|Runciman, Steven (1969) [1955], "The First Crusade: Antioch to Ascalon", in Marshall W. Baldwin & Kenneth M. Setton, A History of the Crusades Volume One: The First Hundred Years (second ed.), The University of Wisconsin Press, page 310|כיוון=שמאל}}