המצור על אנטיוכיה (1097–1098) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 151:
===משא ומתן עם הפאטימים===
 
במהלך אפריל הופיעה משלחת של [[השושלת הפאטמית]], שליטי [[מצרים]], במחנה הצלבני ובידה הצעה לברית משותפת. הברית כוונה נגד מי שהפאטמים ראו כאויב המשותף, הסלג'וקים, וכללה הצעה לחלק את [[סוריה]] ו[[ארץ ישראל]] בין המצרים לצלבנים. ההצעה נבעה מאי הבנה מצרית לגבי מהות מסע הצלב - הצלבנים נדמו לפאטימים כשכירי חרב של האימפריה הביזנטית וההצעה הייתה בהתאם - ייקחו הצלבנים את סוריה, [[אזור השפעה]] מסורתי של הביזנטים, והמצרים יחזיקו בארץ ישראל,. הצעתם נדחתה על הסף. הפאטימים לא יצאו בידיים ריקות ובעוד הצלבנים מותשים מול חומות אנטיוכיה והמפקד הסלג'וקי של ירושלים מנותק ממקור כוחו בצפון, כבשו הפאטמים את ירושלים. באוגוסט [[1098]], לאחר מצור של ארבעים יום, נפלה ירושלים הסלג'וקית לידי הצבא המצרי ושליטי העיר בני [[ארתק]] נמלטו צפונה. והמצריםהמצרים ביססו את שלטונם בדרום ארץ ישראל בעוד צפון הארץ נותר בתוהו שלטוני.{{הערה|יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, א, ירושלים: מוסד ביאליק ודביר, הדפסה שישית 2005 עמוד 130}}
 
===כיבוש אנטיוכיה===