מאיר אריאל – הבדלי גרסאות

לצד קריירת סולו, הרבה אריאל לכתוב שירים גם עבור זמרים אחרים. שיתוף פעולה פורה שלו היה עם בן קיבוצו [[שלום חנוך]], שהלחין רבים משיריו של אריאל, הן עבור עצמו והן עבור זמרים אחרים. אריאל וחנוך החלו ליצור שירים במשותף כבר בנעוריהם, כשאחד המפורסמים שבהם, "[[אגדת דשא]]", התפרסם באמצע שנות השבעים בביצועים שונים, בין היתר של [[אריק איינשטיין]], [[חנן יובל]] ו[[אושיק לוי]]. במסגרת להקתו "[[תמוז (להקה)|תמוז]]" הלחין חנוך עם [[אריאל זילבר]] את שירו של אריאל "סוף עונת התפוזים". הלהקה ביצעה גם את שירו של אריאל "הולך בטל", בלחן של זילבר. שירים נוספים של אריאל שהלחין וביצע חנוך כוללים את "שביתה", "בואי לרקוד" (מילים של אריאל עם חנוך, [[דורי בן זאב]] ו[[יעקב רוטבליט]]) ו"אומרים שבלי". חנוך המשיך להלחין ולבצע את שיריו של מאיר אריאל גם לאחר מותו של אריאל, כגון "הצרחה" באלבום [[אור ישראלי]] ([[2003]]) והשירים "פחדתי (היפותזה)" ו"הנשים בחיי" באלבום [[המקרה והטעות]] ([[2015]]).

 

 

אמן נוסף שהרבה לבצע את שיריו של אריאל הוא [[גידי גוב]]. באלבומו של גוב "[[דרך ארץ (אלבום)|דרך ארץ]]" משנת [[1987]] נכללו ארבעה שירים שכתב אריאל: "[[שלל שרב]]" שהפך ללהיט, "לוליטה" שזכה גם כן להצלחה, "גבר בעיר" (שלושתם ללחן של [[יהודה פוליקר]]), ו"דרך ארץ" (שהלחין משה לוי). לאלבומו הבא, "[[אין עוד יום]]", הקליט גוב שניים משיריו של אריאל בלחנים של [[דני סנדרסון]], שמהם התפרסם השיר "בשדה ירוק".