הבדלים בין גרסאות בדף "סוציולוגיה"

הוסרו 7 בתים ,  לפני 3 חודשים
החלפות (מסוימ, תל אביב, תוכנית), אחידות במיקום הערות שוליים
(הורדת תבנית בעבודה)
(החלפות (מסוימ, תל אביב, תוכנית), אחידות במיקום הערות שוליים)
 
== <big>רמות של ניתוח</big> ==
הבחנה חשובה בסוציולוגיה היא בין רמת המיקרו לבין רמת המאקרו. חקר ההתנהגות היום-יומית במצבים של אינטראקציות פנים אל פנים מכונה בדרך כלל מיקרו-סוציולוגיה. דוגמה למחקר מיקרו: היחסים החברתיים בין עובדים בקבוצת ייצור מסויימתמסוימת במפעל. לעומת זאת, חקר של מערכות חברתיות גדולות כמו המערכת הכלכלית או המערכת הפוליטית נקרא מאקרו-סוציולוגיה. דוגמה למחקר מאקרו: כיצד תהליכי תיעוש משפיעים על השינויית במערכת החינוך. לכאורה, רמת המיקרו ורמת המאקרו נראות כשני תחומים נבדלים, אך למעשה קיים בין שתי הרמות קשר הדוק. רמה נוספת היא רמת הביניים (meso) של החברה. ברמה זו בודקים תהליכים חברתיים במסגרת קהילות, שכונות וארגונים<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=אנתוני גידנס|שם=סוציולוגיה|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2013|מתרגם=יורם שדה|פרק=1|עמ=21-23|עריכה=פנחס שטרן}}</ref>.
 
== הסוציולוגיה כעיסוק שימושי ==
מעבר לעיסוק אינטלקטואלי טהור, יש לסוציולוגיה גם מספר שימושים או יישומים:
* ביצוע מחקרי הערכה (evaluation research) - ממשלות וגופים פרטיים חייבים להעריך מראש את היעילות והמחיר של כל תכניתתוכנית או מדיניות ציבורית שבכוונתם לנקוט בה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ג'ון ג'יי משוניס|שם=סוציולוגיה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=1999|מתרגם=יורם שדה|עמ=12|פרק=1|עריכה=יעל אנוך ופנחס שטרן}}</ref>.
 
* הכשרה למקצועות העוסקים ביחסים עם בני אדם (person professions) - מגוון גדול של משרות בתחומים רבים דורש כיום הכשרה בנושאים סוציולוגיים: חינוך, בריאות, אכיפת חוק, פרסום, יחסי ציבור ותקשורת.
* ביצוע מחקרי הערכה (evaluation research) - ממשלות וגופים פרטיים חייבים להעריך מראש את היעילות והמחיר של כל תכנית או מדיניות ציבורית שבכוונתם לנקוט בה<ref>{{צ-ספר|מחבר=ג'ון ג'יי משוניס|שם=סוציולוגיה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=1999|מתרגם=יורם שדה|עמ=12|פרק=1|עריכה=יעל אנוך ופנחס שטרן}}</ref>.
* הכשרה למקצועות העוסקים ביחסים עם בני אדם (person professions) - מגוון גדול של משרות בתחומים רבים דורש כיום הכשרה בנושאים סוציולוגיים: חינוך, בריאות, אכיפת חוק, פרסום, יחסי ציבור ותקשורת.
* עידוד של מודעות חברתית - בנקודה זאת קיימת מחלוקת בתוך הסוציולוגיה עד כמה הסוציולוגים אמורים לפעול בעצמם למען רפורמות חברתיות או שינוי חברתי<ref name=":0" />.
 
 
== לקריאה נוספת ==
* ג'ון אלן, ג'ורג'ינה בלייקלי (עורכי כרך א'), ג'ון קלרק, קת' וודוורד (עורכי כרך ב'), '''חברה, קהילות, יחסים - מבוא לחשיבה חברתית''' (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: פנחס שטרן), 2 כרכים, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2020.
*[[פיטר ברגר]], '''[[Q:הזמנה לפגישה עם הסוציולוגיה|הזמנה לפגישה עם הסוציולוגיה]]''', [[עם עובד]], 1970{{ULI|003893457}}
*ג'. דנקן מיטשל, משה ליסק, '''לקסיקון דביר לסוציולוגיה''', מהדורה עברית מורחבת, דביר, 1984.
* [[ג'ון משוניס]], '''סוציולוגיה''', מהדורה שישית (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: [[יעל אנוך]] ופנחס שטרן), תל אביב, [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1999
* [[אנתוני גידנס]], '''סוציולוגיה''' - מהדורה שישית מתוקנת ומעודכנת בשיתוף פיליפ ו. סאטון (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: פנחס שטרן), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, תשע"ד 2013
*יונתן שפירא, אורי בן אליעזר, '''יסודות הסוציולוגיה''', מהדורה חדשה, מעדכנת ומורחבת, תל- אביב: עם עובד, 1986.
 
==קישורים חיצוניים==
31,910

עריכות