יום השנה (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 14:
ביום השנה המנהג הוא שהאבל לשעבר צם ומתענה כדי לסייע ל[[עילוי נשמה]] של מתו, ונוהגים להרבות בלימוד. כיום הטשטש מנהג זה ומרבית האבלים נוהגים לאכול ולשתות כרגיל, ויש ממשיכים במנהג המקורי. ביום זה חוזרים בני הנפטר ואומרים [[קדיש יתום]] כפי שנהגו בשנת האבלות הראשונה (ואף נהוג להעלותם כ[[שליח ציבור|שליחי ציבור]]). יש המשתדלים לערוך לימוד בעשרה ואז הבן יכול לומר עוד קדיש (חוץ מאלו שאמר בתפילה) לעילוי נשמת אביו. נהוג לערוך ביום זה אזכרה למת.
לבן הנוגים יארצייט יש חיוב להעלות לתורה אם חל ביום שקוראים בתורה,{{הערה|אליה רבה או"ח קלו. הוא זכאי אחרי חתן ביום חתונתו, בר מצווה, שושביני החתן, הסנדק או מוהל ביום ברית, בעל יולדת.}} ואם לא חל ביום קריאת התורה, נוהגים להעלותו ביום הקרוב לפניו שקוראים בתורה. בקהילות הספרדים, נוהגים ש[[בעל קורא|בעל הקורא]] אומר תפילת [[אשכבה (תפילה)|השכבה]] (לאיש אומרים "מנוחה נכונה", ולאישה - "אשת חיל"), ובקהילות נוסח אשכנז המזרחי נוהגים לומר תפילת [[אל מלא רחמים]]. בשבת לפני היארצייט, נוהגים להעלות את בעל היארצייט ל[[מפטיר]]. בקהילות הספרדים, כאשר ישנם יותר משני בעלי יארצייט בבית הכנסת נהוג למכור את העלייה (המפסיד מקבל [[עליית משלים]]). יש נוהגים שבעל היארצייט עובר לפני התיבה בתפילת מוסף בשבת
בקהילות מסוימות נהוג שהאבל תורם "[[קידוש]]" לעילוי נשמת הנפטר בשבת שלפני יום השנה. בדרך כלל הקידוש נעשה ב[[בית הכנסת]] לאחר [[תפילת שחרית של שבת]]. הברכות שהציבור בבית הכנסת מברך הן לעילוי נשמת הנפטר. נהוג להביא לקידוש גם [[משקה חריף|משקה]] (במלעיל). ישנם בתי כנסת בהם ה[[גבאי]] נוהג להודיע על הקידוש שנתרם לפני תום התפילה, תוך שהוא נוקט בשמו של התורם כדי לכבדו.
| |||