|
[[קובץ:Toiletpapier (Gobran111).jpg|230px|ממוזער|שמאל|גליל נייר טואלט]]
שומרי [[שבת]] משתמשים בשבת אך ורק בנייר טואלט חתוך מראש, כדי להימנע מ[[מלאכת קורע]] ומ[[מלאכת מחתך]] (לפי חלק מהדעות), שהן מ[[ל"ט אבות מלאכה|ל"ט מלאכות]] האסורות בשבת. לשם כך ניתן להשתמש בנייר טואלט רגיל, אותו קורעים לפני השבת בכמות מספקתיוסכאוחדאר6יחודחיטקשוקא5ארדר6ור46'ו8'46ו745ו6רוארמספקת. יצרני נייר טואלט בישראל מייצרים גם נייר חתוך מראש, המותאם מלכתחילה לשימוש בשבת.{{הערה|1=[http://www.sano.co.il/catalog_new.asp?catalog_id=7&sub_catalog=&catalog_name=&page=2&d=5 נייר טואלט] {{קישור שבור}}, באתר "סנו"}} ובכך נותנת מענה לדרישה הלכתית נוספת. על חבילות נייר טואלט כשרות נאמר שהן נעשו "ללא חילול שביעי" כלומר שהמפעל שומר שבת, אלא שהמילה "[[שבת]]", שהיא אחד משמות האל לא מופיעה ככזו אלא בכינוי שביעי על מנת למנוע את ביזוי המילה שבת. לעיתים מופיע על החבילה רק הכיתוב ש"ש (שומר שביעי).{{הערה|1={{עונג שבת||נייר טואלט כשר למהדרין|2011/08|30}}}} ▼'''נייר טואלט''' (מהמילה ה[[אנגלית]] '''Toilet''' שפירושה: [[שירותים]]) הוא מוצר מ[[נייר]] שעיקר תכליתו הוא ניקוי [[פי הטבעת]] לאחר [[עשיית צרכים]], קינוח [[אף|האף]] וניגובו או לניגוב כללי. לרוב, הנייר עדין ורך, על מנת למנוע [[חיכוך]] או גרוי בעת השימוש. נייר טואלט שונה בהרכבו מ[[ממחטת נייר]] והוא מתוכנן כך שיתפרק במגע עם מים, על מנת למנוע [[סתימה (ביוב)|סתימות]] במערכת ה[[ביוב]]. סוגים אחדים של נייר טואלט נועדו להתפרק ב[[בור שופכין|בורות שופכין]], ואילו אחרים - לא.
== היסטוריה ==
{{להשלים|נושא=מדינות אסיה}}
[[קובץ:Kiwi holding toilet paper.jpg|230px|ממוזער|שמאל|[[מתקן לנייר טואלט]] מ[[ניו זילנד]] בדמות ניו זילנדית היסטורית]]
התיעוד המוקדם ביותר לשימוש בנייר טואלט הוא מ[[סין (אזור)|סין]], במהלך [[המאה ה-14]]. נייר הטואלט התעשייתי הראשון ששווק בלעדית עבור שימוש ב[[בית שימוש]] יוצר בידי [[ג'וסף גייטי]] (Gayetty) ב[[ארצות הברית]] בשנת [[1857]]. קודם ל[[המצאה]] זו השתמשו [[עשיר|בעלי אמצעים]] ב[[צמר]], ב[[תחרה]] או ב[[קנבוס]] לרחיצת ההיטהרות, בעוד שחסרי הממון השתמשו בידיהם בעת עשיית צורכיהם ב[[נהר]]ות, או ניקו עצמם באמצעות חומרים שונים, כגון [[סמרטוט]]ים, שבבי [[נסורת]], [[עלה|עלים]], [[עשב]], [[חציר]], [[סלע|אבן]], [[חול]], [[אזוב מצוי]], [[מים]], [[שלג]], עלי [[תירס]], קליפות [[פרי]], [[עור (חומר גלם)|עורות]] או [[צדפה|צדפות]], בהתאם לאזור הגאוגרפי, [[מזג אוויר|מזג האוויר]] או מנהגים חברתיים. ב[[רומא העתיקה]] נעשה שימוש ב[[ספוג]] על מקל, אשר לאחר השימוש הוחזר ל[[דלי]] ובו מי מלח.
נייר זה משמש גם לניגוב האף בעת הצורך. משום כך נהגו לכנותו בעבר "נייר אף".
נייר הטואלט הפך ב[[המאה ה-19|מאות ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]] למצרך יומיומי בכל רחבי העולם. חשיבותו הוכחה כאשר ה[[קומיקאי]] [[ג'וני קרסון]] סיפר [[טונייט שואו|בתוכניתו]] בדיחה תמימה על מחסור אפשרי בנייר טואלט. בעקבות הבדיחה נרשמה בהלת קניות, שגרמה למחסור אמיתי בנייר הטואלט.{{הערה|1=[http://web.archive.org/20041129012909/earthdude1.tripod.com/toilet_paper/toiletpaper.html מתוך האתר Useless information]}}
[[קובץ:Toilet paper orientation over.jpg|230px|ממוזער|שמאל|את נייר הטואלט נהוג להתקין בגליל כאשר העיטורים מופנים כלפי חוץ והנייר נופל רחוק מהקיר, אולם קיימת מחלוקת רבה באשר לתצורת ההתקנה.]]
בגליל הנייר המודרני לרוב מוטבעים עיטורים בצידו החיצוני. עיטורים אלו משמשים לעיתים לזהות את ה[[מותג]]. בישראל למשל נהוג לזהות כך את נייר הטואלט כלבלבים של חברת לילי. את נייר הטואלט מתקינים בגליל כאשר העיטורים מופנים כלפי חוץ והנייר נופל רחוק מהקיר.
==בהלכה==
בתלמוד (שבת פ"א){{הערה|[[s:ביאור:בבלי שבת דף פא|ביאור:בבלי שבת דף פא]]}} מסופר על קינוח עם צרורות, "אבנים מקורזלות" (אבנים מחודדות בצד אחד) ו"פרפיסא" (צמח שגדל בעציצים).
▲שומרי [[שבת]] משתמשים בשבת אך ורק בנייר טואלט חתוך מראש, כדי להימנע מ[[מלאכת קורע]] ומ[[מלאכת מחתך]] (לפי חלק מהדעות), שהן מ[[ל"ט אבות מלאכה|ל"ט מלאכות]] האסורות בשבת. לשם כך ניתן להשתמש בנייר טואלט רגיל, אותו קורעים לפני השבת בכמות מספקת. יצרני נייר טואלט בישראל מייצרים גם נייר חתוך מראש, המותאם מלכתחילה לשימוש בשבת.{{הערה|1=[http://www.sano.co.il/catalog_new.asp?catalog_id=7&sub_catalog=&catalog_name=&page=2&d=5 נייר טואלט] {{קישור שבור}}, באתר "סנו"}} ובכך נותנת מענה לדרישה הלכתית נוספת. על חבילות נייר טואלט כשרות נאמר שהן נעשו "ללא חילול שביעי" כלומר שהמפעל שומר שבת, אלא שהמילה "[[שבת]]", שהיא אחד משמות האל לא מופיעה ככזו אלא בכינוי שביעי על מנת למנוע את ביזוי המילה שבת. לעיתים מופיע על החבילה רק הכיתוב ש"ש (שומר שביעי).{{הערה|1={{עונג שבת||נייר טואלט כשר למהדרין|2011/08|30}}}}
כיוון שהמינוח "אשר יצר" משמש כ[[לשון נקייה]] לציון עשיית צרכים (על פי [[ברכת אשר יצר]] הנאמרת עם סיומם), כונה בעבר נייר הטואלט ב[[יידיש]] "אשר יצר פּאפּיר", דהיינו, נייר אשר יצר.{{הערה|1=לפי מילון יידיש-אנגלית-עברית של אלכסנדר הרכבי}}
| 