סתם יינם – הבדלי גרסאות

לדעת [[הרמב"ם]], יין שנגע בו גוי מאותן [[אומה|אומות]] שאינם עובדים עבודה זרה, היין אינו נאסר רק בשתייה אבל מותר בהנאה, כדוגמה מביא הרמב"ם ש[[מוסלמי]] שנוגע ביין אין היין נאסר בהנאה, אבל [[נוצרי]] שנוגע ביין היין נאסר אף בהנאה.{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|מאכלות אסורות|יא|ז}}}} לעומתו ה[[רשב"ם]] טען בשם [[רש"י]] שגם יינו של נוצרי אינו אסור אלא בשתייה, היות ועבודתם אינה כוללת ניסוך יין{{הערה|{{טור|יורה דעה|קכג}}}} (כי מה שהם שותים מיין ה[[אוכריסטיה]] אינו נחשב לניסוך){{הערה|שם בבית יוסף.}}. גם [[מנחם המאירי|המאירי]] התירו בהנאה לפי שיטתו הידועה כי הנוצרים אינם נחשבים כעובדי עבודה זרה{{הערה|בית הבחירה על מסכת עבודה זרה, דף נז, א.}}.

סתם יין של גוי אסור בשתייה או בהנאה,{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קכג|א}} ו{{שולחן ערוך|יורה דעה|קלב|א}}}} אולם דעת הרמ"א{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קכג|א}}}} להקל באיסור הנאה בשעת הדחק ביין הנוצרים. יש פוסקים, כגון הרב [[יוסף משאש]], שמקילים במוצרים שנעשו מיין כזה, מתוך הנחה שבתקופה המודרנית אין זה שכיח שהגויים ינסכו יין לעבודה זרה.{{הערה|[http://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=546 שאלה: האם יש בעיה הלכתית בשתיית ברנדי או קוניאק של נכרים, מצד איסור יין נסך, או שאין לחוש לזה?], באתר "הלכה יומית"}}