הבדלים בין גרסאות בדף "לייפהיים"

נוספו 4,061 בתים ,  לפני חודש
הרחבה
מ (←‏קישורים חיצוניים: תיקון קישור)
(הרחבה)
'''לייפהיים''' (ב[[גרמנית]]: '''Leipheim''') היא [[עיירה]] במחוז [[גינצבורג (מחוז)|גינצבורג]] {{אנ|Günzburg (district)}} ב[[בוואריה]], [[גרמניה]], על ה[[דנובה]], 5 ק"מ מערבית לגינצבורג, ו -17 ק"מ צפונית-מזרחית ל[[אולם (עיר)|אולם]]. הכפר ריידהיים והכפר וייסינגן הם מחוזות של לייפהיים. מאז 1993, לייפהיים היא עיר תאומה של העיר ההונגרית פוניוד (Fonyód).
'''לייפהיים''' ('''Leipheim''') היה [[מחנה עקורים]] לניצולי שואה, שפעל לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ליד [[מינכן]] ב[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזור הכיבוש האמריקני]], שבו התקבצו פליטים יהודים, בעיקר ממזרח אירופה.
 
==היסטוריה==
המחנה הוקם בדצמבר 1945 והפליטים שוכנו בבניינים ששימשו בתקופת המלחמה את [[לופטוואפה|חיל האוויר הגרמני]]. במאי 1946 מנתה אוכלוסיית המחנה 3,150 פליטים. במחנה התקיימה קבוצת כדורגל, הוקרנו סרטי קולנוע וכן התקיימה פעילות תרבותית נוספת. במחנה החלו או חידשו [[ניצולי השואה]] את פעילותם הפוליטית והציונית שנקטעה עקב המלחמה. בלייפהיים פעל קיבוץ הכשרה חלוצית, שבוגריו יצאו לעלייה לארץ ישראל. במחנה שכן משרד מקומי של סוכנות הסעד והתעסוקה של ה[[או"ם]], אשר סייעה לפליטים.
בין השנים 1270-1373 הייתה לייפהיים בבעלות משפחתו של גאס פון גיסנברג (Güß von Güssenberg) שדאג להעניק לעיר [[זכויות מגדבורג|זכויות שוק]] בשנת 1327 והרשאות לעיר בשנת 1330 בחסותו של [[לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. בשנת 1343 הועברה הבעלות על העיירה לרוזן וירטמברג. בשנת 1453 רכשה העיר הקיסרית החופשית אולם את העיר מהרוזן אולריך החמישי, רוזן וירטמברג, תמורת 23,000 גולדן. כאשר אולם הפכה לפרוטסטנטית בשנת 1531, לייפהיים הפכה לפרוטסטנטית.
במהלך [[מלחמת האיכרים הגרמנית]] בשנת [[1525]], כ-5,000 איכרים המכונים "לייפהיימר" (מילולית: חבורת לייפהיים) התכנסו ליד לייפהיים כדי לקום נגד העיר אולם והובסו לאחר מכן על ידי צבא [[הברית השוואבית]]. בשנת 1803, במהלך איחוד גרמניה שחל עם המלחמות הנפוליאוניות, העיר שולבה בבוואריה. לייפהיים הייתה אחת הנכסים הבודדים של העיר הקיסרית החופשית אולם שנותרה בווארית לאחר 1810, כאשר בוואריה נאלצה להעביר שטחים מסוימים חזרה לו[[וירטמברג]]. במהלך הרפורמה המנהלית של בוואריה בשנת 1818 תחת [[מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה]], גובשה הקהילה בצורתה הנוכחית.
 
ב-1816/17, בעקבות [[המלחמות הנפוליאוניות]] ותקופות ארוכות של גשם וקור, סבלו אנשי לייפהיים מרעב ומצוקה. במהלך תקופה זו, פרנסי העיר הבטיחו לחגוג את סוף תקופת הרעב, ובשנת [[1818]], לאחר קציר טוב, הם מילאו הבטחה זו על ידי יצירת הקינדרפסט (מילולית: פסטיבל הילדים). עד היום מתקיים הפסטיבל בכל שנה בסוף השבוע השני של יולי, ומשלב אלמנטים מסורתיים המנציחים את סיום הרעב באמצעות שירים וריקודים, כמו גם אווירה מודרנית ואווירת גן בירה.
מחנה לייפהיים פורק ביוני 1950.
 
עם הקמת קטע הרכבת אולם-[[אוגסבורג]] בשנת [[1853]], הואצה התפתחותה הכלכלית של לייפהיים. בשנת [[1937]] הושלמה בניית הכביש המהיר A8 וגשר הכביש המהיר שחוצה את הדנובה. באותה שנה נבנה הבסיס האווירי, בו יוצר באופן המוני מטוס מסרשמיט Me 321 וכלי הטיס האסטרטגי הראשון מסרשמיט Me 323. הטיסה הראשונה של אב הטיפוס של מסרשמיט Me 262 שוואלבה (סנונית), התרחשה בלייפהיים ב-18 ביולי 1942. 
 
===מחנה העקורים בלייפהיים===
המחנהב[[מלחמת הוקםהעולם השנייה]] הייתה לייפהיים ב[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזור הכיבוש האמריקני]]. בדצמבר [[1945]], לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הוקם במקום שבו שהה בסיס חיל האוויר, [[מחנה עקורים]] ל[[ניצולי השואה]]. והפליטיםהפליטים שוכנו בבניינים ששימשו בתקופת המלחמה את [[לופטוואפה|חיל האוויר הגרמני]]. במאי 1946 מנתה אוכלוסיית המחנה 3,150 פליטים,בעיקר ממזרח אירופה. במחנה התקיימה קבוצת כדורגל, הוקרנו סרטי קולנוע וכן התקיימהוהתקיימה פעילות תרבותית נוספת. במחנה החלו או חידשו [[ניצולי השואה]] את פעילותם הפוליטית והציונית שנקטעה עקב המלחמה. בלייפהיים פעל קיבוץ הכשרה חלוצית, שבוגריו יצאו לעלייה לארץ ישראל. במחנה שכן משרד מקומי של סוכנות הסעד והתעסוקה של ה[[או"ם]], אשר סייעה לפליטים. מחנה לייפהיים פורק ביוני 1950.{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/holocaust/this-month/october/1946.html על מחנה העקורים בלייפהיים] באתר [[יד ושם]]}}
===לאחר המלחמה===
באמצע שנות החמישים הוצבו בלייפהיים כוחות צבא, כולל גדוד הנדסה קרבית 154.לאחר [[1957]] האזור שימש שוב לתנועה אווירית צבאית עד 1993.
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yadvashem.org/he/holocaust/this-month/october/1946 על לייפהיים] באתר [[יד ושם]]
* [http://www.ushmm.org/museum/exhibit/online/dp/camp17.htm Leipheim], באתר [[מוזיאון השואה האמריקני]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|השואה}}