מציאות מדומה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27:
אמצעי [[קלט]] שאינם דומים לאלה של מחשב כגון אמצעי קלט הדומה להגה של מכונית, לחרב או לפרי. השימוש ב[[מערכת זיהוי דיבור]] מסייע גם הוא ליצור אשליה שהמשתמש אינו מתעסק עם מחשב. ישנם מכשירים נוספים המעוצבים לשם כך במיוחד כמו "[[כפפת-סייבר]]" ואמצעי קלט העוקבים אחרי חלקים מגוף המשתמש שפותחו עבור נכים קשים כ[[טכנולוגיה מסייעת]] או שפותחו עבור המציאות המדומה ואומצו על ידי הנכים.
מציאות מדומה משמשת גם בתחום הרפואי בכדי לסייע בפתרון בעיות פסיכולוגיות או מחלות גופניות. לדוגמה, נעשה בו שימוש בקרב אנשים עם פחד וחרדה כאשר הם מדברים בציבור עם תוצאות טובות מאוד.<ref>{{צ-מאמר|שם=Virtual Reality exposure therapy for public speaking anxiety in routine care: a single-subject effectiveness trial|קישור=https://doi.org/10.1080/16506073.2020.1795240|כתב עת=Cognitive Behaviour Therapy|שנת הוצאה=2021-01-02|עמ=67–87|כרך=50|doi=10.1080/16506073.2020.1795240|מחבר=Philip Lindner, Jesper Dagöö, William Hamilton, Alexander Miloff}}</ref>▼
== ביקורת ומגבלות ==
שורה 37 ⟵ 39:
בעיה נוספת היא רוחב הפס. מכיוון שסרטוני מציאות מדומה מעניקים למשתמש חוויית 360 מעלות, העברת המידע באיכות גבוהה, בעיקר בשימוש ב[[הזרמת מדיה]] (סטרימינג) למכשיר הנייד, דורשת רוחב פס רחב הרבה יותר מזה של [[סרטון וידאו]] רגיל, וחיבור רשת מוגבל עשוי לגרום לתמונה מפוקסלת, לא מסונכרנת או קטועה, עובדה שפוגעת בחוויית הצפייה.
▲מציאות מדומה משמשת גם בתחום הרפואי בכדי לסייע בפתרון בעיות פסיכולוגיות או מחלות גופניות. לדוגמה, נעשה בו שימוש בקרב אנשים עם פחד וחרדה כאשר הם מדברים בציבור עם תוצאות טובות מאוד.<ref>{{צ-מאמר|שם=Virtual Reality exposure therapy for public speaking anxiety in routine care: a single-subject effectiveness trial|קישור=https://doi.org/10.1080/16506073.2020.1795240|כתב עת=Cognitive Behaviour Therapy|שנת הוצאה=2021-01-02|עמ=67–87|כרך=50|doi=10.1080/16506073.2020.1795240|מחבר=Philip Lindner, Jesper Dagöö, William Hamilton, Alexander Miloff}}</ref>
==מציאות רבודה ==
| |||