הבדלים בין גרסאות בדף "היסטוריה של רומניה"

בתחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים של המאה ה־20]], החלה ממשלתה הקומוניסטית של רומניה לצבור מידה מסוימת של עצמאות מברית המועצות. לאחר מותו של [[גאורגה גאורגיו-דז']], ב־[[1965]] מונה [[ניקולאה צ'אושסקו|נִיקוֹלַאֶה צַ'אוּשֶׁסְקוּ]] לעמוד בראש המפלגה הקומוניסטית הרומנית, וב־[[1967]]- לכהן כראש המדינה. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ניתקו כל מדינות [[הגוש הסובייטי]] במזרח אירופה, את יחסיהן הרשמיים עם [[ישראל|מדינת ישראל]], פרט לרומניה של צ'אושסקו. ב־[[1968]] גינה צ'אושסקו את [[האביב של פראג|הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה]] (ואכן, רומניה הייתה היחידה מבין מדינות [[ברית ורשה]] אשר לא השתתפה בפלישה ל[[צ'כוסלובקיה]]). המשטר הביא באותן השנים להקלה מסוימת בדיכוי הפנימי של אזרחיו; זאת ובעיקר מדיניות החוץ הפתוחה והנמרצת שלו העניק לו תדמית חיובית הן מבית והן בקרב [[מדינות המערב|המערב]]. משום כך מדינות רבות במערב נמנעו מלהפנות את גבן אל צ'אושסקו ומשטרו, אשר בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]] הפך, בעקבות ביקורו של צ'אושסקו ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין הקומוניסטית]]{{הערה|1=[http://www.ceausescu.org/ceausescu_texts/TolnayPAPER.pdf "מסעו של צ'אושסקו למזרח" מאת אדם טולניי, [[אוניברסיטת ג'ורג'טאון]]]}}, ליותר נוקשה, שרירותי וגחמני. צמיחה כלכלית מהירה שהוזנה על ידי אשראי זר פינתה את דרכה לסגפנות מסולפת ודיכוי כלכלי חמור. חלה צניחה בגידול האוכלוסין, העוני גבר ותופעות שהיו שוליות בעבר, כגון ילדים נטושים הממלאים בתי יתומים, שיעורי [[גירושין]] גבוהים ומחלות שהשלטון סירב להכיר בהן הלכו והפכו יותר ויותר רווחות. טיפולם של השלטונות בתופעות אלו היה איסור על [[הפלה מלאכותית|הפלות מלאכותיות]], מתן קנסות לאזרחים מעל גיל 25 אשר לא היו להם ילדים, מתן הטבות למשפחות מרובות ילדים, הפיכת הפרוצדורה הדרושה לשם גירושין למסובכת וכמעט בלתי אפשרית; בנוסף, ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] בדיקות [[איידס]] היו בלתי חוקיות (כדי שלא ייוודע דבר קיומה של מגפת איידס נרחבת ברומניה){{הערה|1=[http://www.country-studies.com/romania/demographic-policy.html מאמר על המדיניות הדמוגרפית הרומנית במהלך התקופה הקומוניסטית]}}.
[[קובץ:ChaucheskPpalaceByAviv.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הארמון של [[ניקולאה צ'אושסקו]]]]
 
ב[[אביב]] [[1970]] התרשחו [[שיטפונות ברומניה (1970)|שיטפונות]] שגרמו למותם של כמה עשרות אזרחים, הריסת בתים רבים ופינוי זמני של מאות אלפי אזרחים שהשטחים המסוכנים.
 
ב־[[1978]] ערק [[יון מיחאי פצ'פה]], חבר בכיר במשטרה החשאית הרומנית, ה[[סקוריטאטה]], ל[[ארצות הברית]]. זהו העריק בעל הדרגה הגבוהה ביותר{{הערה|1=[http://www.nationalreview.com/comment/pacepa200409200814.asp מאמר של [[יון מיכאי פאצ'פה|פאצ'פה]] על נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בו נכתב כי הוא קצין המודיעין בעל הדרגה הגבוהה ביותר אשר ערק למערב]}} מהגוש הקומוניסטי במהלך [[המלחמה הקרה]]. בעקבות עריקתו, אשר היוותה מכה קשה למשטר הקומוניסטי, ערך צ'אושסקו מסע טיהורים בצמרת הסקוריטאטה, והגביר את דיכוי כלל האזרחים ברומניה. בנוסף לכך, [[ספר]] שהוציא פאצ'פה בארצות הברית חשף פרטים נסתרים על משטרו של צ'אושסקו, כגון שיתוף פעולה עם [[ארגון טרור|ארגוני טרור]] [[ערבים|ערביים]] ומשטרים אפלים כגון זה של [[מובוטו ססה סקו]], [[ריגול תעשייתי]] מאסיבי נגד ארצות הברית והמערב, ומאמצים רבים מצד צ'אושסקו להשיג תמיכה פוליטית מהמערב; גילויים אלו, ומדיניותו ה[[דרקון (מדינאי)|דראקונית]] ההולכת ומחמירה של צ'אושסקו, גרמו לבידוד גובר והולך של רומניה בזירה הבינלאומית, ולהפסקת הצמיחה הכלכלית ממנה נהנתה בסוף שנות השישים. עם זאת, [[יחסים דיפלומטיים|יחסיה הדיפלומטיים]] של רומניה עם ישראל לא נותקו, ורומניה היוותה מעין "גוף מתווך" בין ישראל לארגונים שלישראל לא היו קשרים ישירים עמם. כך פעל המשטר הרומני גם בזירות אחרות. הוא לא ניתק למשל את יחסיה הדיפלומטיים עם המשטר של [[אוגוסטו פינושה]] ב[[צ'ילה]].
136,202

עריכות