תל שרוחן – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
[[פלינדרס פיטרי]], מאבות המחקר ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] של [[ארץ ישראל]], היה הראשון בחוקרי האתר. פיטרי חפר באתר בשנים [[1928]]–[[1930]], כשליח [[בית הספר הבריטי לארכאולוגיה במצרים]], ופרסם את ממצאיו בשנת 1930. חלק נוסף בממצאי האתר, מאותה החפירה, נתפרסם בשנת [[1932]] בידי מקדונלד, [[ג'יימס לסלי סטרקי|סטרקי]] ו[[ג'רלד לנקסטר הרדינג|הרדינג]] {{אנ|Gerald Lankester Harding}}. שני הדו"חות (שנתפרסמו בשם '''Beth-Pelet I - II''') עסקו באתרים הקדומים שבתחתית התל, בבתי הקברות והחפירות בדרום וצפון התל. פיטרי זיהה את האתר כבית-פלט (יהושע, ט"ו, כ"ז), לפי אטימולוגיה משובשת של שמו הערבי של התל, כאשר משמעות השם היא 'תל חורבות גבוה' ותו לא.
 
לטענת מרבית החוקרים, [[ויליאם אולברייט|ויליאם פ. אולברייט]] הסיר את לוט הערפל אשר הניח פיטרי, בתיאורו את האתר כבית פלט. אולברייט גרס כי האתר הוא משכן העיר המצרית הקדומה שרוחן. אולם קביעת אלברייטאולברייט לא מבוססת על ממצאים מוצקים. לאחרונה העלה [[נדב נאמן]] סברה מבוססת בדבר היות העיר 'שׁוּר' ה[[תנ"ך|תנ"כית]]. בשנים [[1999]]–[[2002]] התקיימו באתר חפירות מחודשות, בידי שליחי [[אוניברסיטת בן-גוריון]] וקרן קליירמונט בראשות גונר להמן. החברים במשלחת חפרו כ-300 בורות, בקואורדינטות מפוזרות לאורך התל. החפירות עזרו במיפוי וסידור מערך היישובים וגודל התל בתקופות השונות. נראה שמקור המים לתל היה ב[[גב מים]] גדול הנמצא בנחל הבשור לרגלי התל ואשר נמצא כיציב באספקת מים בתצפיות שנערכו במשך עשרות שנים.{{הערה|1=דן גזית, [http://www.eshkol.info/sip_storage/FILES/0/4190.pdf משעול המים בתל שרוחן], '''ככה זה''' מס' 85, עמ' 26, 4 בינואר 2011}}
כיום גורסים חלק מהחוקרים כי שרוחן הקדומה נמצאת למעשה ב[[תל אל-עג'ול]], הנמצא סמוך ל[[עזה]] בשפכו של [[נחל הבשור]]. ראשון החוקרים שהציע זאת, היה [[אהרון קמפינסקי]] ב-[[1974]]. [[אנסון רייני]] הציע לזהות את שרוחן עם [[תל הרור]]{{הערה|1=רן שפירא, בצאת החיקסוס ממצרים, [[הארץ]], 2/4/07 [http://www.haaretz.com/hasite/spages/844605.html]}}
 
3,310

עריכות