רבי שמעון בר יוחאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הועבר לערך על קבר רבי שמעון בר יוחאי |
←דמותו: קישור פנימי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 122:
נוסעים יהודים שונים שביקרו בארץ ב[[ימי הביניים]] ייחסו [[בית כנסת|בתי כנסת]] חרבים רבים ב[[הגליל|גליל]] לרשב"י{{הערה|[[ישראל רוזנסון]], 'זיכרון מירון', 2003, עמ' 60-63}}.
יום [[ל"ג בעומר]] התקבל במסורת כיום פטירתו של רשב"י, המכונה בזוהר [[הילולת רבי שמעון בר יוחאי|יום ההילולא של רשב"י]] {{הערה|1=בספר הזוהר אין קישור בין ההילולא של רשבי לבין ל"ג בעומר}}, ובו נוהגים ההמונים לפקוד את קברו אשר ב[[הר מירון]]. גם מנהג הדלקת ה[[מדורה|מדורות]] בל"ג בעומר נקשר לדמותו של רשב"י ולתיאור פטירתו כפי המופיע בזוהר (ב[[אדרא זוטא]]).
על רבי שמעון בר יוחאי נתחבר הפיוט [[בר יוחאי (פיוט)|"בר יוחאי נמשחת אשריך"]] על ידי [[שמעון לביא]], שהיה מ[[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]] שהתיישב ב[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] ב[[לוב]] והפך למנהיגם של יהודי לוב. פיוט זה מושר בקרב העולים לציונו במשך כל ימות השנה ובפרט ב[[ל"ג בעומר]], והוא מקובל בכל העדות והפלגים. יש מ[[מזרחים|עדות המזרח]] הנוהגים לזמרו בכל [[ליל שבת]].
| |||