יוממות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hadasasi (שיחה | תרומות)
את כל הערך
אנדרסן (שיחה | תרומות)
מ לא ויקיפדי בלשון המעטה.
שורה 1:
[[קובץ:Rush hour at Shinjuku 02.JPG|ממוזער|שמאל|250px|[[שעת שיא|שעת השיא]] ב[[רכבת תחתית|רכבת התחתית]] של [[טוקיו]], תופעה אופיינית בערים שרבים מהעובדים בהן הם יוממים]]
יוֹמְמוּת היא תופעה חברתית המתקיימת כאשר אנשים שמתגוררים ביישוב מסוים נוסעים מדי יום לעבוד או ללמוד במקום הנמצא ביישוב אחר, בדרך כלל בעיר הגדולה, ביחס למקום מגוריהם. אנשים אלה מכונים יוֹמְמִים (ביחיד: יוֹמֵם), אם כי הכינוי אינו נפוץ מחוץ לספרות המקצועית.
'''יוֹמְמוּת''' היא תופעה [[חברתי]]ת המתקיימת כאשר אנשים המתגוררים ב[[יישוב]] מסוים נוסעים מדי יום אל מקום [[תעסוקה|עבודתם]] הנמצא ביישוב אחר, בדרך כלל ב[[עיר]] הגדולה בהשוואה למקום מגוריהם. אנשים אלה מכונים '''יוֹמְמִים''' (ביחיד: '''יוֹמֵם'''), אם כי הכינוי אינו נפוץ מחוץ לספרות המקצועית.
 
תופעת היוממות היא מסימניה של [[המהפכה התעשייתית]], כאשר [[נגישות]] גבוהה ל[[תחבורה]] יעילה מאפשרת לעובדים לעבוד במרחק רב מביתם, בניגוד למצב ששרר במדינות [[המערב]] עד [[המאה ה-19]] כאשר רוב האנשים גרו במרחק הליכה ממקום עבודתם.
היוממות מאפשרת לעובדים להתגורר ביישוב שמתאים להם מבחינת אופי המקום ומחירי הדיור ולצד זאת, לעבוד במקום עבודה המתאים להם. חוסר הנוחות הטמון במגורים במרחק גדול יותר ממרכזי תעסוקה מלווה ב"פיצוי" בדמות מחירי דיור נמוכים יותר. במהלך המאה ה-20 התרחבות הערים הובילה לצמיחת הפרברים ולתופעת הפרבור, בה תושבים אמידים ועסקים עוברים לפרברים כדי לרכוש דירה זולה יותר מזו שממוקמת בסמוך למרכז העירוני. במקביל, הם מיוממים לעיר הגדולה. כך נוצר מעגל קסמים שלילי של התרוקנות המרכז העירוני לטובת השוליים. <sup>[1]</sup>
 
בערים מרכזיות בישראלב[[ישראל]], כגון [[תל אביב]], מרבית העובדים הם יוממים המגיעים לעבודה בעיר מערים אחרות בגושב[[גוש דן]]. מצב הפוך מתקיים בערים שבהן מקורות תעסוקה מעטים, שם מתגוררים בדרך כלל יוממים רבים. ערים כאלו מכונות לעיתים "[[עיר שינה|ערי שינה]]". <sup>[2]</sup>
 
מקובלת הטענה לפיה זמן יוממות קצר יותר שקול לחיסכון רב יותר בהוצאות על אנרגיה כלכלית וסביבתית. <sup>[3]</sup>
 
==ראו גם==
== 1.      היסטוריה ==
* [[פרוור (תהליך)|פִּרְווּר]]
תופעת היוממות היא מסימניה של המהפכה התעשייתית, כאשר [[נגישות|נג]]<nowiki/>ישות גבוהה לתחבורה מאפשרת לעובדים לעבוד במרחק רב מביתם. ההפרדה הראשונה בין מקום העבודה למקום המגורים התרחשה כתוצאה מהמצאת מסילת הקיטור. <sup>[4]</sup>
 
==לקריאה נוספת==
לפני המאה ה -19, רוב העובדים גרו במרחק של פחות משעה הליכה ממקום עבודתם. המהפכה התעשייתית הביאה להתמחות בעבודה, והעבירה את רוב העבודות בתשלום ממשקי הבית והאזורים הכפריים למפעלים באזורים עירוניים <sup>[5]</sup> . כיום, אנשים רבים נוסעים מדי יום לעבודה מרחק רב מהעיירות, הערים והכפרים שלהם, במיוחד בחברות מתועשות. <sup>[6]</sup>
* [[משה ברור]], "יוממות", '''לקסיקון גאוגרפי''', (עמ' 9), [[הוצאת יבנה]], תשס"א
 
==קישורים חיצוניים==
== 2.      יוממות במטרופולין ==
{{מיזמים|ויקימילון=יוממות|ויקימילון 2=יומם}}
ליוממות יש השפעה רבה על החיים המודרניים. היא מאפשרת לערים להתרחב לממדים שבעבר לא היו מעשיים, ותופעה זו הובילה לצמיחת הפרברים. היוממות אופיינית לאזורים מטרופוליניים, שכן, רבים מתושבי המטרופולין עובדים בעיר המרכזית שלה, ומתגוררים ביישובים שונים סביבה. <sup>[7]</sup>
 
נכון לשנת 2016, מספר העובדים המועסקים מחוץ ליישוב מגוריהם עלה בשלושים השנים האחרונות מ-42% ל-54% בקרב גילאי העבודה. כאשר אמצעי התחבורה העיקרי הוא המכונית הפרטית ומספר הנוסעים גדל מהר יותר מהתרחבות הכבישים כך שנוצרים פקקי התנועה.<sup>[3]</sup>
 
ככל שההתפשטות העירונית מתרחקת ממחוזות עסקים מרכזיים, עסקים חדשים יכולים להופיע בערים רחוקות, מה שמוביל לקיומו של הנוסע ההפוך המתגורר בעיר ליבה אך עובד בפרברים, ולסוג של נוסע משני שחי בפרבר רחוק יותר ועובד בעיר המרוחקת או בפרבר התעשייתי.<sup>[3]</sup>
 
=== 2.1 מרחקי נסיעה ומחירי דיור ===
רוב הנסיעות לעבודה הן למרחקים קצרים. בדיקה של מרחקי הנסיעה היומיים ומחירי הדיור באוכלוסייה היהודית באזור מרכז הארץ (גדרה–חדרה) מראה כי עובדים המתגוררים קרוב יותר לאזורי תעסוקה מרכזיים אכן משלמים בממוצע מחיר גבוה יותר על דיור, ואילו עובדים שנאלצים לנסוע למרחקים גדולים יותר מפוצים במחירי דיור נמוכים יותר.<sup>[3]</sup>
 
=== 2.2 אמצעי תחבורה ===
כל שלושה עובדים מתוך ארבעה בטווח הגילאים 25-64 נוסעים עד 20 ק"מ <sup>[3]</sup>, לרוב במכונית פרטית (נכון לשנים 2014-2016). 62% מגיעים לעבודה במכונית (כולל נסיעות משותפות) ורק 17% בתחבורה ציבורית. 10% מגיעים באופניים או ברגל ו-8% מגיעים בהסעה מאורגנת מטעם המעסיק. <sup>[8]</sup>
 
הבחירה באמצעי התחבורה לעבודה, כגון מכוניות, אופנועים, רכבות, מטוסים, אוטובוסים ואופניים,  מושפעת מגורמים כלכליים, חברתיים וגיאוגרפיים שונים כגון: העדר תחבורה ציבורית או עומסי תנועה.<sup>[6]</sup>
 
המשק הישראלי סובל מתלות יתר במכוניות פרטיות עקב מגבלות תשתית ותחבורה ציבורית בלתי יעילה. בין היישובים בישראל קיימים הבדלים בולטים מבחינת האפשרות להגיע למקומות העבודה באמצעות תחבורה ציבורית ביחס להגעה באמצעות רכב פרטי. ככל שמתרחקים מהערים המטרופוליניות הנגישות היחסית יורדת. ברוב יישובי הפריפריה הנגישות נמוכה יחסית ונובעת ממגבלות ההיצע של שירותי התחבורה. <sup>[9]</sup>  התופעה מורגשת בעיקר ביישובים ערביים בפריפריה, בהם האוכלוסייה משתמשת מעט בתחבורה ציבורית, כתוצאה מהיעדר תשתית הולמת של תחבורה ציבורית. לעומת זאת, בקרב עובדים ערבים יש שימוש נרחב יחסית בהסעות מאורגנות מטעם המעסיק<sup>[8]</sup>
 
חלק גדול מהעובדים במגזר השניוני (על פי תאוריית שלושת המגזרים) – בעיקר גברים – מגיעים בהסעה מאורגנת, בקרב יהודים וערבים כאחד. אחת הסיבות לכך היא שכיחות העבודה במשמרות בענף זה והמיקום המבודד של מקומות העבודה. שימוש רב בהסעות מאורגנות ניכר גם בקרב גברים ערבים בענף הבנייה. <sup>[8]</sup>
 
גברים נוטים יותר מנשים להשתמש במכונית פרטית, משום שבממוצע הם עובדים רחוק יותר מהבית ומשום שיש יותר גברים בעלי רישיון נהיגה. נשים משתמשות יותר בתחבורה ציבורית – במיוחד בערים הגדולות, שאפשרויות התעסוקה בהן מגוונות. <sup>[8]</sup>
 
=== 2.3 זמני שהייה בכבישים ===
כ-60% מהעובדים מגיעים לעבודה תוך כחצי שעה, 30% בין חצי שעה לשעה, וכ-10% נוסעים מעל שעה לכל כיוון. <sup>[3]</sup> רוב נסיעות היוממות מתרחשות באותה שעה ביום, וכתוצאה מכך נוצרות שעות עומס בבוקר ובערב.
 
בירושלים ובפתח תקווה עובדים רבים נוסעים בין חצי שעה לשעה לכיוון, אולם נראה שבירושלים (שבה 91% מהתושבים העובדים מועסקים בתוך העיר) הסיבה למשך זמן הנסיעה היא השימוש הנרחב בתחבורה ציבורית וגודלה של העיר, לעומת פתח תקווה, ששם יש שיעור גבוה יותר של עובדים הנוסעים במכונית פרטית למרחק של עד 20 ק"מ, מה שמעיד על כך שזמן הנסיעה נובע בעיקר מעומסי תנועה באזור. <sup>[3]</sup>
 
כמו כן, תל אביב בולטת בשיעור גבוה (68%) של עובדים המגיעים לעבודה בזמן קצר, ובריבוי עובדים המגיעים לעבודה באופניים או ברגל בין היתר בעקבות עידוד השימוש באופניים מצד העירייה. <sup>[3]</sup>
 
=== 2.4 זיהום אוויר מתחבורה ===
מכוניות עם נוסע אחד בלבד צורכות דלק בצורה פחות יעילה וגורמות להיווצרות עומסי תנועה מאשר רכבים שיתופיים או תחבורה ציבורית. יוממות באמצעות רכב פרטי תורמת באופן משמעותי לזיהום האוויר. נתיבי תחבורה המיועדים לרכבים שיתופיים יכולים לעזור ליוממים להגיע אל יעדם מהר יותר ולצמצם בכך את זיהום האוויר.
 
על מנת לעודד נסיעות משותפות, קידם משרד התחבורה הישראלי את מיזם "נתיב פלוס" - הקצאת נתיבי תחבורה בלעדיים לרכב רב תפוסה בכניסות למטרופולין תל אביב. הנתיבים הייעודים (בכביש החוף ובנתיבי איילון) מותרים רק לתחבורה ציבורית ולרכבים בעלי תפוסה של 2 או 3 נוסעים.<sup>[10]</sup>
 
== 3.      דפוסי היוממות ==
ישנם הבדלים גדולים בין דפוסי היוממות באזורים שונים בארץ. הבדלים אלו, משקפים את הפריסה המרחבית של מקומות תעסוקה מתאימים ביחס למקום המגורים. היוממות בולטת בעיקר בקרב תושבים של ערים, הסמוכות לערים הגדולות ולמרכזי תעסוקה ומשמשות את תושביהן כ-"ערי שינה". תושביהן של ערים מרכזיות (או ערים המרוחקות ממרכזי תעסוקה), בדרך כלל אינם מיוממים.
 
מבין הערים הגדולות בישראל, לירושלים שיעור נמוך של תושבים העובדים מחוץ לעיר (11%). גם בשאר הערים אשר משמשות כגלעינים לאזורי המטרופולין בישראל נרשם שיעור נמוך יחסית של מועסקים העובדים מחוץ לעיר, אך גבוה ביחס לירושלים – חיפה ובאר-שבע עם 31%, ותל-אביב עם 35%. <sup>[11]</sup>
 
לעומת זאת, שיעור המועסקים היוממים בערים הסמוכות לתל-אביב ולחיפה גבוה משמעותית - גבעתיים עם 79% וקריית אתא עם 71%. שיעור זה גבוה גם מהערים הסמוכות לירושלים - בית שמש עם 39% וביתר עילית עם 43%. <sup>[11]</sup>
 
לא מן הנמנע שעובדים רבים מעדיפים יוממות על פני האפשרות של העתקת מקום מגורים. ככלל, שיעור ההגירה הפנימית בין היישובים ובתוכם עומד על כ-7% מכלל האוכלוסייה בשנים האחרונות, ונראה כי בין העוברים יש העדפה להישאר קרובים למקום המגורים הקודם: כ-60% משינויי הכתובת נרשמו בתוך היישובים עצמם<sup>[3]</sup>. באזור גדרה-חדרה המרחקים הקצרים יחסית בין היישובים, וכן הקִרבה לאזור תל אביב ולערים מרכזיות כמו רחובות והרצליה, עשויים לעודד בחירה בנסיעות ארוכות יותר על פני מעבר מקום מגורים.
 
=== 3.1 השתייכות מגזרית ===
יוממות היא תופעה מגבילה ומהווה מקור מתח עבור נשים באופן משמעותי יותר בהשוואה לגברים.
 
מחקר שנערך בבריטניה ב-2009 מצא כי ההשפעות הפסיכולוגיות של יוממות על נשים גדולות פי ארבע מאותן השפעות על גברים. <sup>[12]</sup>
 
באוכלוסייה היהודית יש שימוש נרחב בתחבורה הציבורית. בקרב אוכלוסיות של חרדים ועולים חדשים, בעיקר בקרב נשים, ביישובים גדולים וקטנים כאחד. ככל הנראה יש לכך קשר למאפיינים חברתיים-כלכליים של קבוצות אלו. למשל, בקרב האוכלוסייה החרדית הנתונים משקפים מדיניות המתחשבת בצרכי קבוצה זו כתדירות גבוהה של קווי אוטובוס מסוימים.
 
יותר מ-70% מהנשים הערביות המועסקות במשק הישראלי מתגוררות בצפון או במשולש (אזור חדרה והמרכז) <sup>[3]</sup>. כשליש מהנשים באזורים הללו מועסקות מחוץ ליישוב מגוריהן. בהשוואה בקרב נשים אלו, תושבות המשולש נוטות לנסוע לעבודה ביישובים יהודיים בשיעור גבוה יותר מתושבות הצפון. נוסף על כך, מרחקי הנסיעה בקרב נשים מהמשולש גדולים יותר מהמרחקים שנוסעות ערביות בצפון. באופן כללי, הצפון מאופיין באפשרויות תעסוקה מעטות יותר ומגוונות פחות, ואזורי התעסוקה המרכזיים במחוז – כמו חיפה – נמצאים במרחק ניכר מחלק מהיישובים הערביים באזור. לעומת זאת, בקרב נשים מהמשולש הקרבה היחסית למרכז, המלווה באפשרויות תעסוקה רבות יותר, מעלה את "סובלנות היוממות" שלהן; נכונותן לנסוע רחוק יותר נובעת אפוא משילוב בין שני גורמים: מרחק נסיעה שעדיין נחשב סביר כדי להגדיל את אפשרויות התעסוקה, לצד מחסור במקומות תעסוקה באזור המשולש, שמוביל נשים רבות לחפש עבודה במרחק רב יותר.<sup>[8]</sup>
 
== 4.     יוממות בתקופת מגפת הקורונה ==
שינויים משמעותיים בדפוסי היוממות בעולם נרשמו בעקבות צעדים שננקטו על ידי מדינות שונות. הטלת מגבלות על תנועה והתקהלויות והטלת סגרים ועוצרים וסגירת מוסדות אלו הובילו להפחתת היוממות באופן מיידי. חברות ענק לדוגמת אפל וגוגל פתחו את המאגרים שלהם ואפשרו לראות איך ולמה אנשים זזים בערים. באמצעות המידע שפורסם <sup>[13]</sup> , נעשו ניתוחי יוממות המשווים בין התקופה שלפני המגפה, מהלכה ותקופת יציאה מהסגר במדינות שונות. באיטליה,למשל, המדינה המערבית הראשונה שהטילה סגר על אזרחיה, ניתוח מידע סלולרי מ-GPS גילה שאמצעי הסגר הורידו את היוממות באופן רדיקלי ומיידי ויחד איתה ירד מספר האנשים הממוצע שאדם פוגש ביממה. ממצאים דומים עלו מניתוח דאטה של יוממות באנגליה ובגרמניה. בארצות הברית, שבה הוראות הסגר נכנסו לתוקף בזמנים שונים בכל מדינה, ניתוחי יוממות הראו מתי בכל מדינה הטווח הממוצע שאדם התרחק מביתו ירד מתחת לסף ה-2 מייל (3.2 ק״מ, מרחק של חצי שעת הליכה בממוצע) וחשפו היענות שונה להנחיות במדינות שונות. חברת מסחריות הוציאו דו"חות יוממות לעסקים ושירותים, תחבורה ציבורית ועוד. כך לדוגמא, הדו"ח שהוציאה חברת גוגל על ישראל מגלה שהיוממות לפעילות המסחרית, לתחבורה הציבורית ולמקומות העבודה ירדה בצורה הדרסטית ביותר, עד לרמה של יותר מ-80% פחות ביחס לשבוע ממוצע שלפני הסגר. האוכלוסייה העירונית בישראל באזור המרכז, ירושלים וחיפה נשארה בבית יותר מאשר האוכלוסייה בישובים בצפון ודרום הארץ. <sup>[13]</sup>
 
הפחתת היוממות בתקופה זו באה לידי ביטוי גם בשינויים באיכות האוויר. הפחתה בפעילות המסחרית, עידוד עבודה מהבית, הפחתת הנסיעות בכלי רכב פרטיים והקטנת תדירות התחבורה הציבורית והטיסות תרמו לצמצום פליטות מזהמי האוויר וריכוז המזהמים בסביבה. בשליש האחרון של חודש מרץ 2020 צנחה צריכת הבנזין בישראל בכ-64% ביחס לתקופה המקבילה בשגרה בשנת 2019. נתון זה תואם את ההפחתה בנפח הנסועה היומי בנתיבי איילון. בנוסף, צריכת הסולר במשק צנחה בתקופה זו בכ-40%. <sup>[14]</sup>
 
במרבית תחנות ניטור האוויר הריכוזים הממוצעים לתקופת הקיץ בחודשים יוני-אוגוסט 2020 היו נמוכים ביחס לממוצע בשנים 2019-2015. שיעור ההפחתה במרבית תחנות הניטור נע בין 15% ל-30%. <sup>[15]</sup>
 
== '''רשימת מקורות''' ==
1.       האם המאמצים לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה נשאו פרי?, רועי לוי, אלון כהן, מאי 2011, המרכז הישראלי להעצמת האזרח.
 
2.       משה ברור, "יוממות", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 9), הוצאת יבנה, תשס"א
 
3.       מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, דפוסי הגעה לעבודה (יוממות) בישראל, חיים בלייך, מחקרי מדיניות,22.10.2018 מתוך: <nowiki>https://taubcenter.org.il/he/commuting-for-work/</nowiki>
 
4.       Heblich, Stephan; Redding, Stephen J.; Sturm, Daniel M. (1 November 2020). "The Making of the Modern Metropolis: Evidence from London". The Quarterly Journal
 
5.       Caves, R. W. (2004). Encyclopedia of the City. Routledge. p. 138.
 
6.       Smoothly from Harrow: A Compendium for the London Commuter by Chris Moss (Blue Guides, 2013).
 
7.       מונחון בגיאוגרפיה, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה (1997-2003) מתוך:   <nowiki>https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=6485</nowiki>
 
8.       FUNDER  אתר ניהול ההשקעות של ישראל, הלוך ושוב: דפוסי הגעה לעבודה (יוממות) בישראל מתוך: <nowiki>https://www.funder.co.il/article/92967</nowiki>
 
9.       סוחוי טניה, סופר יותם, "איך מגיעים לעבודה בישראל? מאפייני ישוב וגורמי פרט" , בנק ישראל- חטיבת המחקר. 18.02.2019
 
<nowiki>https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/dp201902h.aspx</nowiki>
 
10.  לראשונה בישראל: "נתיב פלוס"! בעוד שבועיים: נתיבי תחבורה ייעודיים לרכב עם שני נוסעים ומעלה. משרד התחבורה. 18.09.19. <nowiki>https://www.gov.il/he/departments/news/dedicated_transportation_routes_for_vehicles_with_two_or_more_passengers</nowiki>
 
11.   יוממות מהערים, עומר יניב, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 31.01.2020
 
12.   Walsh, Meghan Ozy, "How a bad commute is worse for women than men", ''PBS NewsHour'', 20 February 2015 <nowiki>https://www.pbs.org/newshour/nation/commuting-driving-women-workforce#.Vckpj57S0HY.facebook</nowiki>
 
13.   טליה קאופמן, "תור הזהב של הדאטה על יוממות", שפת רחוב, 18.05.2020
 
<nowiki>https://www.stlanguage.com/%D7%AA%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%90%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA/</nowiki>
 
14.   לוי א, דרורי ר, וזלצברג א ואחרים. 2020 השפעת מגפת הקורונה על זיהום האוויר בישראל.    אקולוגיה וסביבה 11(1).    
 
<nowiki>https://www.magazine.isees.org.il/?p=16799#</nowiki>                                                          
 
15.   "המשרד להגנת הסביבה: זיהום האוויר ירד בקיץ ב- 15%-30%", אילנה קוריאל, 27.09.2020. Ynet.
 
<nowiki>https://www.ynet.co.il/article/BJ78hsTHD</nowiki>
[[קטגוריה:גאוגרפיה עירונית]]
[[קטגוריה:תחבורה]]