צדקיהו – הבדלי גרסאות

נוספו 12 בתים ,  לפני 14 שנים
מ (בוט החלפות: מתייחס;)
===השנים הראשונות למלכותו===
 
לפי [[דברי הימים]] א' ג טו, היה מתניה, הוא צדקיהו, השלישי בבניו של [[יאשיהו]], אחיהם הצעיר של [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]] ו[[יהויקים]], ודודו של יהויכין ([[ספר מלכים|מלכים ב']] כד, יז). אמו של צדקיהו הייתה חמוטל מלבנה (מלכים ב' כד, יח), שהייתה גם אמו של [[יהואחז]] (מלכים ב' כג, לא). בדברי הימים א' ג, טז השתרבב שמו של צדקיהו אחרי יהויכין, כאילו היה מצאצאי יהויקים אחיו ("וּבְנֵי יְהוֹיָקִים יְכָנְיָה בְנוֹ צִדְקִיָּה בְנוֹ"), אך מקור השיבוש הוא בעובדה שצדקיהו מלך אחרי יהויקים אחיו, ואחר יהויכין בן-אחיו, ומאותה הסיבה נקרא צדקיהו בדברי הימים ב לו,י אחיו של יהויכין.<BR>
 
[[נבוכדנצר השני]] המליך על ירושלים את מתניה, דודו של יהויכין, והסב את שמו לצדקיהו (מ"ב כד,יז). מינוי זה נזכר גם בכרוניקה הבבלית ("מלך כלבבו מינה בעיר"). ההכתרה לוותה בטקס של כריתת ברית ושבועת אמונים לריבון (יח' יז,יב-יד; והשווה יוספוס קדמוניות י,ז,א). לא השתמרו תעודות השבעת נאמנות נאו-בבליים של מלכים גרורים, אך יש להניח שאלו לא היו שונים בעיקרון מאלו הנאו-אשוריים. מה שבכל אופן עולה מיח' יז,יט-כ; דה"ב לו,יג, הוא, שצדקיהו הושבע לא רק באלי הבבליים, כי אם גם בה' אלוהי ישראל. האיומים שהטיחו [[ירמיהו הנביא|ירמיהו]] ויחזקאל כלפי צדקיהו נוכח הפרת הברית ומעשי הנקם של הבבלים במלך יהודה המורד (יח' ז,טו-טז; לג,כז; יר' כז,יט-כב; נב,יב; מ"ב כה,יג-יז; דה"ב לו,יח) תואמים את הקללות והעונשים שלהם היה צפוי מלך גרור המפר את חוזה הגרורים שלו על פי הדוגמאות מחוזי גרורים.<BR>
צדקיהו התגלה כמלך חסר יכולת החלטה ועמידה והפך להיות שבוי ביד שריו (יר' לח,ה: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ הִנֵּה-הוּא בְּיֶדְכֶם כִּי-אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר"). לכך ייתכן שתרמו אישיותו וגילו הצעיר יחסית של המלך, אך ככל הנראה גם העובדה שלא הוכתר בצורה לגיטימית על ידי העם, ולא היה היורש הלגיטימי, אלא הוכתר בידי שליט זר, ולא עוד אלא שלא עמד לרשותו כוח צבאי כלשהו.<BR>
עם כל זאת, ואולי בעצת פקידיו ובניגוד לעמדתו שלו, הסתבך צדקיהו עד מהרה בנסיונות שווא של מרד. ספרי מלכים ודה"י עוברים בשתיקה על מה שאירע בשמונה השנים הראשונות למלכות צדקיהו, למן התמלכותו ועד לשנתו התשיעית עת ירושלים הושמה במצור. לעומת זאת השתמרו ידיעות קטועות על שנים אלו בדברי ירמיהו, ועל המתרחש מן הצד הבבלי ידוע מן הכרוניקה הבבלית.<BR>
לפי כרוניקה זו נאלץ [[נבוכדראצר]] בשנת 596/595 לצאת למלחמה בעילמים ולא יכול היה להתפנות ליציאה למסע למערב כבשנים קודמות. בחודשים כסלו-טבת שנת 595/594 פרץ מרד בארץ בבל. נסיון מרד זה ומלחמתו של נבוכדראצר בעילם, אירועים שמנעו מנבוכדראצר ממסע למערב, ייתכן שהם עוררו תקוות שווא בקרב שליטים שונים במערב שבבל עומדת בפני התמוטטות ושניתן להסיר את עולה. אמנם עם דיכוי המרד יצא נבוכדראצר עוד באותה השנה למסע למערב, ומסע נוסף למערב יצא בחודש כסלו של השנה הבאה (594/593), אך מסעות אלו לא הניעו את אותם שליטים במערב שחשבו על מרד. באותה שנה (594/593), היא השנה הרביעית לצדקיהו, שלחו שליטי [[אדום (עם)|אדום]], [[מואב]], [[עמון]], [[צור]] ו[[צידון]], שליחים אל צדקיהו לירושלים להתיעצות בדבר המרד (ירמיהו כז,ב-ג). ייתכן שמתכנני המרד זכו לעידודו של פסמתיך ב' (שעלה לכס המלוכה במצרים כשנתים קודם לכן, ב-595; על עניינו של פסמתיך ב' במתרחש בארץ ישראל ובחוף הפיניקי מעידה העובדה שבשנתו הרביעית [592] ערך מסע ל"ארץ ח'ארו", מושג המקביל לארץ ישראל והחוף הפיניקי). על רקע זה החלו בירושלים להתנבא על הצלחת המרד ועל החזרת כלי המקדש מבבל (יר' כז,ט,יד-טו), וחנניה בן-עזור גם ניבא לשובו של יהויכין מלך יהודה מגלותו (ירמיהו כח,א ואילך). אך דבר תכנונו של מרד זה הגיע ככל הנראה לאוזני הבבלים, דבר שאילץ את צדקיהו לרדת לבבל ולהתיצב עוד באותה שנה בפני נבוכדראצר (יר' נא,נט; לפי תרגום השבעים הוא רק שלח את "שר המנוחה"), ועובדה זו היא שככל הנראה גרמה גם לסיכולו של המרד.
 
===מרידת צדקיהו והטלת המצור על ירושלים===
35

עריכות