פרדריק ז'וליו-קירי – הבדלי גרסאות

בשנת [[1940]], עם הפלישה הנאצית לצרפת, הצליח ז'וליו להבריח ל[[אנגליה]] את מסמכי המחקר שניהל וחומרים אחרים. בתקופת הכיבוש הנאצי הוא השתתף באופן פעיל בפעולות [[תנועת ההתנגדות הצרפתית]]. לאחר תום המלחמה הוא שירת כמנהל המרכז הלאומי למחקר מדעי של צרפת (Centre national de la recherche scientifique) ומילא לראשונה את תפקיד המפקח העליון על האנרגיה האטומית בצרפת. בשנת [[1948]] הוא פיקח על בנייתו של הכור האטומי הצרפתי הראשון. בשנת [[1950]] הוא פוטר מתפקידו זה בגלל הזדהותו עם ה[[קומוניזם]]. בשנת [[1955]] הוא נמנה עם אחד-עשר החותמים על [[מניפסט ראסל-איינשטיין]], הצהרה שנחתמה בשיא [[המלחמה הקרה]], הפנתה את תשומת הלב לסכנות המלחמה האטומית וקראה לפתרון סכסוכים בין מדינות בדרכי שלום. למרות שהמשיך להחזיק במשרתו כפרופסור בקולז' דה פראנס, לאחר מות אשתו בשנת [[1956]], הוא נטל את משרתה כראש הקתדרה ל[[פיזיקה גרעינית]] ב[[סורבון]].

 

 

לאחר מותו נקרא על שמו מכתש ז'וליו על [[הירח]].