ערעור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
J-insights (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תל אביב
שורה 51:
== ערעור במשפט העברי ==
{{להשלים|פסקה=מטרת התבנית}}
בתקופת [[המנדט הבריטי|המנדט]] כפו הבריטים את הקמת בית הדין לערעורים על [[בית דין רבני|בית הדין הרבני]]. הדבר עורר ויכוח תורני נוקב בין התומכים והמתנגדים, אשר העסיק את העולם התורני במשך שנים רבות.<ref>עמיחי רדזינר, "הרב עוזיאל, רבנות תל- אביב -  יפו ובית-הדין הגדול לערעורים: סיפור בארבע מערכות", '''מחקרי משפט''' כרך כא, עמ' 243-129.</ref> בהמשך לכך, הרב עדו רכניץ טען כי ערעור היה חלק ממערכת המשפט של התורה, כגון בפירוש רבי [[עובדיה ספורנו]] שהסביר את מערכת השרים שהציע יתרו ככזו שיש בה זכות ערעור (ספורנו שמות יח, כא): <blockquote>הִנֵּה יִשְׁפּט הַקָּטָן רִאשׁונָה, וְהַצּועֵק עַל פְּסַק דִּינו יִצְעַק אֶל הַגָּדול מִמֶּנּוּ, וּמִן הַשֵּׁנִי אֶל הַשְּׁלִישִׁי וּמִן הַשְּׁלִישִׁי אֶל הָרְבִיעִי, וּבְכֵן יִהְיוּ מְעַטִּים הַבָּאִים לְפָנֶיךָ לָדִין.</blockquote>היעלמותו הייתה תוצאה של חורבן מוסדות השיפוט היהודיים במהלך הגלות. ברוח זו הוא המליץ לשוב ולהקים ערכאת ערעור גם על בתי הדין לממונות שתתבסס על הסכמת בעלי הדין והדיינים.<ref>הרב עדו רכניץ, "ערעור על פסיקת בית הדין לממונות" '''משפטי ארץ''' ה: בית הדין לממונות, עמ' 75-61.</ref> מאז הקמת בית הדין הרבני הוא כולל ערכאת ערעור, בנוסף, רשת בתי הדין [[ארץ חמדה גזית]] כוללת גם היא אפשרות של ערעור.
 
== ראו גם ==