מאמר מדעי – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Nature cover, November 4, 1869.jpg|ממוזער|עמוד הפתיחה מהגליוןמהגיליון הראשון של כתב העת נייצ'ר משנת 1869]]

'''מאמר מדעי''' הוא [[מאמר]] שנכתב על ידי חוקרת או קבוצת חוקרים, ומשקף את תוצאותיו של [[מחקר]] שבו עסקו. מאמר מדעי נכתב בדרך כלל על ידי חברי הסגל האקדמי ב[[אוניברסיטה]], ב[[מכללה]] או במכון מחקר, וכן על ידי תלמידים ל[[תארים מתקדמים]]. מאמר מדעי שונה מכתבה או מבלוג בכך שהוא עובר עריכה מדעית ונתון ל[[ביקורת]] מתמדת. <ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.midaat.org.il/articles/understand-science/scientific-article/|כותרת=מאמר מדעי, קווים לדמותו|אתר=מדעת}}</ref> ניתן לחפש מאמרים מדעיים ב[[מנוע חיפוש|מנוע החיפוש]] ה[[אקדמיה|אקדמאי]] [[גוגל סקולר]].

מאמר מדעי מתפרסם בדרך כלל ב[[כתב עת מדעי]]. ערוצים פחות נפוצים לפרסום מאמר הן בקובץ המאמרים של [[כנס מדעי]], או בקבציבקובצי מאמרים אחרים, כגון ספר שיצא לאור לכבודו של חוקר שהגיע לגיל פרישה.

תהליך הפרסום של מאמר הוא ארוך, ויכול להגיע גם לששהלשישה חודשים, או יותר.<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Summary report of journal operations, 2019.|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/amp0000680|כתב עת=American Psychologist|שנת הוצאה=2020-07|עמ=723–724|כרך=75|doi=10.1037/amp0000680}}</ref> ראשית, החוקרים שולחים טיוטאטיוטה של המאמר לעורכת [[כתב עת מדעי|כתב העת]]. העורכת בוחנת את התאמת המאמר ל[[כתב עת מדעי|כתב העת]] וכן את איכותו הבסיסית. אם היא חושבת שישנה התאמה בסיסית ל[[כתב עת מדעי|כתב העת]], העורכת מעבירה את המאמר ל[[ביקורת עמיתים]]. בשלב זה מספר מומחים בתחום קוראים את הטיוטאהטיוטה ומעבירים המלצה באשר לפרסומה והערות לתיקונים ושיפורים. בעקבות ההמלצות, העורכת מחליטה אם לפרסם את המאמר כמו שהוא, לפסול אותו, או לבקש מהחוקרים תיקונים קטנים או גדולים. ב[[כתב עת מדעי|כתבי העת]] המרכזיים, אחוזי הדחייה גבוהים מאוד, ועומדים בדרך-כלל על מעל 90%. גם ב[[כתב עת מדעי|כתבי עת]] פחות מרכזיים, אחוזי הדחייה גבוהים. בכתבי העת של [[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]], למשל, אחוז הדחייה הממוצע בשנת 2019 עמד על 72%.<ref name=":0" />

ה[[ביקורת]] על מאמרים מדעיים נמשכת גם לאחר פרסומם. קוראים יכולים לדרוש ולקבל מכותבי המאמר את המידע המלא עליו התבססו כדי לבדוק אותו.<ref name=":3" /> בעקבות ביקורות שכאלה, קורה ש[[כתב עת מדעי|כתבי עת]] מסירים מאמר שפורסם בעבר בשל [[אתיקה|עבירות אתיות]] או זיוף נתונים. דוגמאדוגמה קיצונית לכך היתההייתה [[פרשת סוקל]]. בפרשה נוספת הודיע בפברואר 2010 כתב העת [[לנסט]] על הסרת מאמר שפורסם 12 שנה קודם לכן, בנימוק שנמצא שגוי וכלל קביעה שקרית.{{הערה|1={{ynet|איתי גל|תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש|3843909|4.2.2010}}{{ש}}[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2810%2960175-7/fulltext Retraction—Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children], The Lancet, 2.2.2010 }}

[[כתב עת מדעי|כתבי עת]] נמדדים בעזרת מספר מדדים [[סטטיסטיקה|סטטיסטיים]] המבוססים על מספר ה[[ביבליוגרפיה|אזכורים]] שמקבלים המאמרים המתפרסמים בהם. המדד המקובל ביותר הוא ה- [[אימפקט פקטור|impact factor]]. נתוני ה[[אימפקט פקטור]] מתפרסמים כל שנה ב Journal Citation Report שמתפרסם על- ידי [[Web of Science]]. לא כל [[כתב עת מדעי|כתב עת]] זוכה לקבל [[אימפקט פקטור]]. ל[[כתב עת מדעי|כתבי עת]] חדשים או פחות חשובים לא מחושב [[אימפקט פקטור]]. ניתן לראות את רשימת [[כתב עת מדעי|כתבי העת]] הנכללים בבדיקה באתר של [[Web of Science]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mjl.clarivate.com/search-results|כותרת=Master Journal List|אתר=Clarivate}}</ref> [[כתב עת מדעי|כתבי העת]] המקבלים [[אימפקט פקטור]] נוהגים לפרסם אותו בתוך אתר כתב העת. מדד שני לאיכות כתבי עת הוא [[Scimago Journal & Country Rank]] או SJR.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.scimagojr.com/journalrank.php|כותרת=Scimago Journal & Country Rank}}</ref> בניגוד ל[[אימפקט פקטור]] הדורש מנוי בתשלום, SJR מפורסם בחינם לכל. בשונה מה[[אימפקט פקטור]], ה-SJR מתחשב לא רק במספר הציטוטים של המאמרים, אלא גם בדירוג כתבי העת של המאמרים המצטטים.<ref name=":4" /> בנוסף לחישוב ציון ספציפי, ה-SJR מחלק את כתבי העת לארבעה רבעוני איכות.

לקוראים שאינם מומחים בתחום הידע, יתכןייתכן שהמאפיין הכי חשוב בבחירה של מאמר איכותי הוא היותו [[מאמר סקירה]].<ref name=":1" /> רוב המחקרים המתפרסמים בכתבי עת הינם מאמרים המדווחים על [[מחקר]] יחיד שהחוקרים ערכו. מחקר יחיד הוא מוגבל משום שהוא נעשה על [[מדגם]] מסוים, ב[[תרבות]] מסוימת, ב[[מחקר|כלים]] מסוימים. יתכןייתכן שלו היה נערך בתנאים אחרים, גם התוצאות שהתקבלו בו היו אחרות. לכן, מומלץ לקוראים שאינם מומחים בתחום הידע לפנות ל[[מאמר סקירה]]. [[מאמר סקירה]] סוקר את כל ה[[מחקר|מחקרים]] שנעשו בתחום ומסכם אותם. קיימים שני סוגים של [[מאמר סקירה|מאמרי סקירה]]. [[מאמר סקירה|במאמר סקירה]] review איכותני, החוקרת מסכמת את הספרות הקיימת לפי הבנתה ושיקול דעתה באופן מילולי. [[מאמר סקירה|במאמר סקירה]] מסוג [[מטא-אנליזה]] החוקרת מסכמת את ממצאי ה[[מחקר|מחקרים]] הקודמים באופן [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]].

ברוב המקרים, מאמרים שמתפרסמים ב[[כתב עת מדעי|כתבי עת]] איכותיים, נכתבים על- ידי כותבים מהימנים. אבל אם קוראים מאמר ב[[כתב עת מדעי|כתב עת]] שאינו איכותי, מומלץ לבדוק את מידת המומחיות של החוקרת. אפשר לעשות זאת בשתי דרכים עיקריות. ראשית, אפשר לבחון את ה[[מוסד להשכלה גבוהה|מוסד]] אליו משתייכת החוקרת.<ref name=":2" /> פרט זה יהיה רשום בדרך-כלל מתחת לשמה או בתחתית העמוד הראשון של המאמר. שנית, אפשר לחפש את פרופיל החוקרת בתוך [[גוגל סקולר]] ולבדוק כמה מאמרים היא פרסמה, באילו תחומים, ועד כמה גדולה הייתה השפעתם. בגוגל סקולר ניתן לראות גם את מדד h-index המכמת את התוצר האקדמי של החוקרת ואת ההשפעה של פרסומיה. <ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://soclib.tau.ac.il/Array_4458|כותרת=מדידה, ניתוח והערכה של תפוקה אקדמית|אתר=הספריה למדעי החברה, לניהול ולחינוך, אוניברסיטת תל-אביב}}</ref>

=== הערות שוליםשוליים ===