אבא לפין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shokachief (שיחה | תרומות) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1, \1\2"ם\3 |
||
שורה 7:
| ידוע בשל = ראש קהילת קובנה, ליטא, נדבן, שליח ציבור, פעיל ציוני
| מקצוע = רופא
| תואר = ד"ר, אל"
|כיתוב=אבא לפין}}
'''אַבָּא (אֶיְבֶּל) לַפִּין''' (ב[[ליטאית]]: '''Abelis Lapinas'''{{כ}}); [[15 באוקטובר]] [[1863]] – [[21 ביולי]] [[1940]]{{הערה|Lithuania Death Records LVIA/1817/1/131}} היה פעיל [[ציוני]], [[רופא]], [[סופר]] ומנהיג קהילת יהודי [[קובנה]] שב[[ליטא]].
== קורות חיים ==
לפין נולד ב[[טאווריג]] למשפחה חסידית. בנם של נח, סוחר, קבלן, שומר מסורת ומשכיל, ומינה לבית פרלמן. התחנך בגימנסיה הרוסית ב[[קובנה]]. ובהשפעת [[תנועת ההשכלה]] סיים ב-[[1893]] בהצטיינות לימודי [[רפואה]] ב[[אוניברסיטת טרטו]] ב[[אסטוניה]] וב[[אוניברסיטת ורשה]], והתמחה ב[[רפואת עור]]. ב-[[1896]] נישא לפאני לבית פרנס מ[[וילנה|ווילנה]].{{הערה|המליץ, 1 במרץ 1896, עמוד 7}}
לפין התגייס ל[[הכוחות המזוינים של ליטא|צבא הליטאי]] ושירת כ[[קצין רפואה]] בדרגת אלוף-משנה במלחמת העולם הראשונה. לאחר שחרורו היה לראשון בליטא{{הערה|[http://radiologija.lt/Draugijos/Lietuvos-radiologu-laborantu-draugija Lietuvos radiologų laborantų draugija], באתר האיגוד הליטאי למעבדות רדיולוגיה}} להחזיק ב[[מכשיר רנטגן]]. עם הזמן הפך לפין לאיש אמיד, כשברשותו נכסים רבים בקובנה ובסביבתה. בין נכסיו, שאת חלקם ירש ואחרים רכש, היו בית ראש ממשלת ליטא ומגורי בכירים, בניין הפרקליטות המחוזית בקובנה, תחנת משטרה, בית מעצר ובניין משרד התחבורה בקובנה. נכסיו אלה [[הלאמה|הולאמו]] על ידי השלטונות.
שורה 37:
===ציונות===
לפין היה ממייסדי החוג הציוני הראשון ב[[דורפט]] וממייסדי "[[מכבי (ספורט)|מכבי]]" העולמי. לפין שימש גזבר [[קרן היסוד]], תרם רבות מהונו עבור קרן היסוד ו[[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת]], ואף התרים נדבנים אחרים עבור קרנות אלו.{{הערה|מתוך דברים שנאמרו לזכרו בתל אביב, 1940, על ידי ד"ר ד. מ. שוורץ, בנוכחות הקונסול הליטאי בארץ ישראל, ד"ר נ. רחמלביציוס}} לפין גם כיהן כציר ב[[הקונגרס הציוני העולמי הראשון]] ב-1897,{{הערה|Lithuanian Jewish Communities, By Nancy Schoenburg, Stuart Schoenburg, page 308|כיוון=שמאל}} ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] התשיעי שהתכנס ב-[[1909]] ב[[המבורג]], בקונגרס העשירי ב-[[1911]] ב[[בזל]] ובקונגרס ה-11 ב-[[1913]] ב[[וינה|ווינה]].{{הערה|"קורות חיי", מאת ד"ר דוד מרדכי שוורץ, ת"א תש"ט, עמודים 125-126}}{{הערה|מתוך "יהדות ליטא", כרך III, הוצאת האגודה לעזרה הדדית ליוצאי ליטא בישראל, עמודים 188, 277, 279, 280. רשפים הוצאה לאור}} לאחר לכתו התקיימה אזכרה בבית קונסול ליטא בארץ ישראל נ. רמחמילביץ, בו הועלה פועלו הציוני על נס כלוחם למען הרעיון הציוני בגולה.{{הערה|הארץ, 28 באוגוסט 1940, עמוד 4}}, בנוסף שימש נציג קהילת קובנה בכנסים סביב הרעיון הציוני באירופה כולה
== ספריו ==
| |||