קולין פאוול – הבדלי גרסאות

בשנת [[1968]], והוא בדרגת רב-סרן, נשלח בשנית לוייטנאם ושימש כעוזר מפקד [[אוגדה|אוגדת]] החי"ר ה-23. פאוול עוטר על גבורתו ב[[מדליית החייל]], העיטור הגבוה ביותר למעשה גבורה שנעשה שלא במהלך עימות ישיר עם האויב, כאשר חילץ שלושה אנשי צוות, ובהם מפקד האוגדה, מהריסות מסוק שהתרסק. בהמשך, בעת ששימש כסמג"ד{{הערה|{{הארץ||קולין פאוול חוזר לווייטנאם; לא יבקר באתר הטבח במי לאי|1.720434|25 ביולי 2001}}{{הארץ|אמיר אורן|מנקודת מבטו של גנרל|1.789391|25 באפריל 2002}}}} מונה לנהל חקירה בהקשר לנסיבות שהובילו ל[[טבח מי ליי]]{{הערה|{{הארץ||קולין פאוול חוזר לווייטנאם; לא יבקר באתר הטבח במי לאי|1.720434|25 ביולי 2001}}.}}. זאת בעקבות מכתב שכתב חייל בשם טום גלן ובו טענות על ברוטליות שגרתית של חיילי הדיוויזיה האמריקנית נגד אזרחים וייטנאמים חפים מפשע. תוצאות המכתב הדהדו ברחבי הדיוויזיה, וערמות של עדויות תומכות מפי חיילים הצטברו במערכת הצבאית. חקירתו העצמאית הפריכה את הטענות והעלתה "כי היחסים בין החיילים האמריקאים לאזרחים הווייטנאמים היו מצוינים". בשנים [[1976]]–[[1977]] פיקד על החטיבה ה-2 ב[[הדיוויזיה המוטסת ה-101|דיוויזיה המוטסת ה-101]]{{הערה|1={{מעריב|אבי רז|'''שמחוני, פרק ב''''|1986/10/17|14101}}, {{מעריב||המשך|1986/10/17|14200}}, {{מעריב||המשך|1986/10/17|15300}}.}}.

 

 

==קריירה פוליטית==