מירון קוסטין – הבדלי גרסאות

נוספו 5 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
הגהה
מ (הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג))
מ (הגהה)
 
בעת מלכותו של [[גאורגה שטפאן]] שעלה לשלטון בעזרת כוח תגבור פולני, מילא מירון קוסטין שליחות דיפלומטית בוולאכיה. בשנת [[1661]] נשלח על ידי הנסיך דביז'ה לפולין. יחד עם חיילים מולדבים נאלץ בכל זאת להשתתף במלחמות כבן ברית של הטורקים - פעם נגד טרנסילבניה, פעם נגד אוסטריה (בקרב בנויהויזל ב-1663).
 
מאוחר יותר נשלח כשליח אצל מלך פולין, [[יאן סובייסקי]], ובקושטא. הנסיבות הכריחו אותו להימצא שוב במחנה הטורקי בעת [[המצור על וינה]] ב-[[1683]]. יחד עם שליט מולדובה, גאורגה דוקה, נפל בשבי הפולני אך הודות להיכרותו המוקדמת עם המלך סובייסקי נהנה בשבי מיחס טוב. שהה ביישוב [[דאשוב]] עד שב-[[1685]] נקרא על ידי השליט [[קונסטנטין קנטמיר]] לחזור למולדובה. אולם בשנת [[1691]] התערער הקשר בינו ולבין השליט המולדובי. בחודש דצמבר באותה שנה, לאחר שאחיו, ה[[הטמאן]] וליצ'קו קוסטין, הואשם בקשירת קשר נגד הנסיך והוצא להורג, נרדף גם מירון על ידי אנשי השליט הזועם. השיגו אותו באחוזתו ברבוש (Bărboşi) על יד העיר [[רומאן (עיר)|רומאן]], אחרי שקבר בה את אשתו המנוחה וחרף תחנוניו ובקשתו שיתנו לו להגן על חפותו בפני השליט, הוצא להורג ונערףוראשו ראשונערף במקום. לדעת הכרוניקן [[יון נקולצ'ה]], לא הייתה למירון קוסטין יד בקשר ורציחתו הייתה מעשה פזיז שאחר כך השליט הצטער עליו.
השאיר חובות גדולים אותם אף בנו ניקולאיה לא הצליח להחזיר.
מירון קוסטין הקים מנזר קטן בדרגושאן.
 
[[קובץ:Statuia lui Miron Costin din Iaşi8.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסל של מירון קוסטין ביאשי]]
"Viaţa Lumii" היא יצירתו המקורית הראשונה של מירון קוסטין. היא פואמה בעלת תוכן פילוסופי הכוללת הרהורים על גלגולי גורל האדם ברוח התרבות ה[[בארוק]]ית בת זמנו, עם השפעות מ[[אובידיוס]] ו[[הוראטיוס]]
הפואמה נסובה על נושא אי יציבות המזל - "fortuna labilis" - ונכתבה בערך באותה תקופה עם תרגומי התהלים של [[דוסופטיי]]. במבוא "אל הקורא" המחבר מצהיר אתעל כוונתו ללמד ברומנית שירה מהי. המוטיבים שבפואמה הם חליפתחלוף הזמן ללאלבלי שוב, החיים כחלום, הזיכרון,
ועוולות הגורל.
ליצירה זו היו הדים רבים בספרות הרומנית בתחילתה. מצוטטת הייתה במיוחד השוואתו את החיים האומללים לחוט דק וקצר תוחלת.
 
==="על אומת המולדובנים"===
בשמה המלא "על אומת המולדובנים ומאיזו ארץ יצאו אבותיהם" ("De neamul moldovenilor, din ce ţară au ieşit strămoşii lor") היא עבודה בלתי גמורה שנשמרושנשמרה ב-29 עותקים בכתב יד ושפורסמה לראשונה בשנת [[1852]] על ידי [[מיכאיל קוגלניצ'אנו]].
בספר זה, דידקטי באופיו, ביקש מירון קוסטין לטעון את אחדות העם הרומני, או במילותיו - של "תושבי ארצנו, מולדובה וארץ מונטניה ושל הרומנים שבארצות ההונגריות" (כלומר [[טרנסילבניה]] ו[[באנאט]]). הוא הצהיר זאת במקדמהבהקדמה לספר תוך שימת דגש על חשיבות ידיעת העבר מ"בראשית", שלילת תאוריות מעליבות של כמה ממעתיקי הכרוניקה של אורקה (שטענו כי המולדובנים הם צאצאי עבריינים שהוגלו מרומי) ודברי שבח לערך התעודה הכתובה ולעיסוק בקריאת הספרים.
 
''căci nu este alta şi mai frumoasă şi mai cu folos în toată viaţa omului zăbavă decît cetitul cărţilor'', בתרגום חופשי - {{ציטוט|תוכן=...כי אין בחיי האדם תחביב יפה ומועיל יותר מאשר קריאת הספרים.}}
# עדויות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] על מוצא העם הרומני, בהתאם לרמת הידע שהיה קיים בזמנו.
# ראיות לשוניות ואתנוגרפיות.
# ניסיון להשלים את החסר בנוגע לתקופה העלומה שעברשעברה בין הכיבוש הרומי ובין הקמת מולדובה.
 
==ספריו==
 
==הנצחת זכרו==
בשנת 1888 נחנך ביאשי, על יד הגן פומול וורדה, פסלו של מירון קוסטין, יצירה של הפסל הפולני ולדימיר הגל. מתחתיו נקברו מחדש עצמות הסופר ושלואלה של אחיו שהובאו מאחוזת המשפחה בברנישטן-ברבוש.
 
הפסל הנמצא בימינו הוא מול בניין הפילהרמונית של יאשי, נחשב אחדלאחד מהמוצלחים מסוגו בכל רומניה.
*2003 - הדואר של רפובליקת מולדובה הנפיק בול דואר לזכרו.
 
3,310

עריכות