בנימין נתניהו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 168:
נתניהו{{הערה|[https://yoni.org.il/he/biogr.php יוני נתניהו - קורות חיים]}}{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון ואורי בלאו|מיליונר המקורב לנתניהו קנה מחצית מבית הוריו בירושלים|1.3168045|21 בדצמבר 2016}}}} הוא השני מבין שלושת בניהם של צילה לבית סגל (1912–2000) ו[[פרופסור]] [[בנציון נתניהו]] (1910–2012). הוא נולד ב[[תל אביב]] וגדל ב[[ירושלים]], תחילה בשכונת [[תלפיות]] ומ-[[1955]] ב[[קטמון]] "הישנה". בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ותחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|ה-60]] חייתה המשפחה לסירוגין בישראל וב[[ארצות הברית]]. הוא החל ללמוד בבית הספר [[התיכון ליד האוניברסיטה]], עד שמשפחתו עברה לארצות הברית בין 1963–1969, בעקבות עבודתו של אביו{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יוני נתניהו|שם=מכתבי יוני|מקום הוצאה=|מו"ל=ספריית מעריב|שנת הוצאה=1978|עריכה=בנימין ועידו נתניהו}}}}. המשפחה גרה בצ'לטנהם, [[פרוור]] של [[פילדלפיה]] שב[[פנסילבניה]], שם למד נתניהו ב[[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]] המקומי והיה פעיל במועדון ה[[דיבייט]].
 
בסיום לימודיו בתיכון, שב נתניהו לבדו לישראל ב-1967 כדי [[גיוס לצה"ל|להתגייס לצה"ל]], ו[[שירות בצה"ל|שירת]] ב[[סיירת מטכ"ל]] בה שירת גם אחיו יונתן. הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם וכ[[מפקד כיתה]] תחת פיקודו של [[עמירם לוין]]{{הערה|רונית ורדי, '''ביבי – מי אתה, אדוני ראש הממשלה?''', [[הוצאת כתר]], 1997, עמ' 100–101.}} והשתתף בפעולות מיוחדות בעומק קווי האויב. בין היתר, השתתף ב[[מבצע תשורה]], ב[[מבצע תופת]] וב[[מבצע בולמוס 4]] במהלך [[מלחמת ההתשה]]{{הערה|[[זאב אלמוג]], "'''עטלפים בים האדום - פעולות מיוחדות של הקומנדו הימי במלחמות ההתשה ויום הכיפורים'''". [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]] ו"מכון גלילי לחקר כוח המגן", 2007, עמ' 27.}}. במהלך המבצע האחרון הוא כמעט טבע, לאחר ש[[הצבא המצרי]] פתח באש על כוח של היחידה עם [[שייטת 13]], בעת צליחת [[תעלת סואץ]] על גבי [[סירת גומי|סירות גומי]] לעבר הגדה המערבית, שהייתה בשליטת כוחות מצריים{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|סיירת מטכ"ל בת 50|560/122|24 במרץ 2007|1|1}}.}}. בהמשך, סיים [[קורס קציני חי"ר]] בהצטיינות{{הערה|רונית ורדי, '''ביבי – מי אתה, אדוני ראש הממשלה?''', הוצאת כתר, 1997, עמ' 109.}} ומונה ל[[מפקד צוות]] ביחידה{{הערה|[[משה זונדר]], "'''סיירת מטכ"ל'''", [[כתר ספרים]], 2000, עמ' 74: אהוד ברק: "ביבי היה מפקד צוות טוב, ממש טוב".}}. כמפקד צוות השתתף נתניהו, בין היתר, במבצע [[חטיפת מטוס סבנה#פעולת ההשתלטות|ההשתלטות על מטוס "סבנה"]], שעליו פיקד מפקד היחידה, [[אהוד ברק]]. נתניהו נפצע בפעולה זו מ[[פליטת כדור]] של חברו ליחידה. בפעם אחרת, בעת ביצוע פעולה עלומה ב[[סוריה]], נתקע הצוות שעליו פיקד בדרך והלוחמים סבלו מ[[עייפות|תשישות]] ומקור. מפקד [[פלגה (יחידה מובחרת)|פלגתו]], [[עוזי דיין]], חש לעזרתם וחילץ אותם{{הערה|{{nrg|חן קוטס-בר|ביבי החדש: מועמד דיגיטלי בעידן אנלוגי|824/245|13 בדצמבר 2008|1|1}}}}. בקיץ 1972, השתחרר נתניהו מצה"ל בדרגת [[סרן]]. הוא הוסיף לשרת במילואים בסיירתבאותה יחידה לפחות עד שנת 1981{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://theliberal.co.il/?p=8601|הכותב=[[נעם תיבון]]|כותרת=אלוף (מיל') נעם תיבון על נתניהו: "לאן נעלם המפקד מימי הסיירת מאז שהפך לרה"מ?"|אתר=[[ליברל (מגזין)|מגזין ליברל]]|תאריך=9 במאי 2016}}.}}.
 
=== לאחר השחרור מצה"ל ===
שורה 183:
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Benjamin Netanyahu and Sorin Hershko.jpg|ממוזער|נתניהו עם סורין הרשקו, לוחם שנפצע ב[[מבצע יונתן]], 2 ביולי 1986]]
 
בסיום לימודיו (1977) שב לישראל. מסוף 1976 ועד 1980 עמד בראש [[מכון יונתן לחקר הטרור]], שערך מספר כנסים בינלאומיים בנושא הטרור{{הערה|{{מעריב||"מיסטר אנטי טירור"|1985/07/26|02201}};{{ש}}{{מעריב||אישים מן המערב מתכנסים בירושלים לדיון: איך להילחם בטרור?|1979/06/26|01901}}}}. בין 1980–1982 עבד כמנהל ה[[שיווק]] של חברת הרהיטים "[[רים תעשיות]]"{{הערה|{{מעריב|יעקב הכהן|"רים" מתכננת רכישת מתחרים הנמצאים בקשיים|1980/03/05|01107}}.}}. ב-1980 זכה, ביחד עם אחיו [[עדו נתניהו|עידו]], ב[[פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר]], בעבור הוצאת [[מכתבי יוני]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.misdar-jabo.org/BuildaGate5/general2/data_card.php?U=no|כותרת=פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר|אתר=באתר מסדר ע״ש זאב ז׳בוטיסקי}}.}}{{הערה|{{מעריב||מכתבי אבשלום חביב הופיעו בקטלוג המכון|1985/07/26|02201}}.}}. במסגרת פעילותו במכון יונתן לחקר הטרור, הכיר נתניהו מספר [[פוליטיקאי]]ם, בהם השר [[משה ארנס]], והוא זה שהכניסוֹ לפוליטיקה, והמליץ עליו לכהןלמנותו כ[[צירות|ציר]] ישראל ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]], תפקיד שאותואותו מילא בין השנים 1982–1984{{הערה|{{מעריב|[[יעקב ארז (עיתונאי)|יעקב ארז]]|כל כך צעיר וכבר שגריר|1984/10/05|110}}, {{מעריה||המשך|1984/10/05|11801}}}}. לאחר סיום תפקידוכהונתו של ארנס כשגריר, מילא נתניהו את מקומו, עד למינויו של [[מאיר רוזן]] לתפקיד זה{{הערה|{{דבר|יוסף פריאל|לא בוער|1983/04/13|00300}}.}}.
 
בין 1984–1988 כיהן נתניהו כ[[שגריר ישראל באו"ם]], ובלט בהופעותיו בתקשורת העולמית. לאחר חשיפתאחרי ש[[הקונגרס היהודי העולמי]] חשף את עברו של [[מזכ"ל האו"ם]] לשעברדאז, [[קורט ולדהיים]], ששירת כקצין ב[[ורמאכט]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|Dinah A. Spritzer / JTA, [http://www.jpost.com/JewishWorld/JewishFeatures/Article.aspx?id=65201 Exposing Waldheim's Nazi past awakened Austrians], [[ג'רוזלם פוסט]], Jun 17, 2007.}}, תבע נתניהו מהאו"ם, בהצלחהבמידה רבה של הצלחה, לחשוף מסמכים הקשורים לעברו של ולדהיים כמו גם לעברםולזה של [[פושע מלחמה|פושעי מלחמה]] [[נאצים]] נוספים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.google.com/newspapers?id=O1lWAAAAIBAJ&sjid=Uu8DAAAAIBAJ&pg=6950%2C5184085|כותרת=U.N. to open Waldheim secret file|אתר=''The Spokesman-Review''|תאריך=April 8, 1986}}.}}{{הערה|[http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Holocaust/OSS/wald041186.pdf U.S. U.N. NY Confidential Message: Nazi War Crimes Disclosure Act 2000: UN Archives on War Crimes - April 10 Update on Waldheim and Related Cases], August 30, 2001.|כיוון=שמאל}}.
 
ב-1988 הוענק לנתניהו תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www1.biu.ac.il/honorary_doctorates|כותרת=מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן}}}}.
שורה 192:
לקראת [[הבחירות לכנסת השתים עשרה]] ב-1988, שב נתניהו לישראל והצטרף למפלגת "הליכוד". ב[[בחירות מקדימות|בחירות המקדימות]] במרכז תנועת החרות זכה במקום החמישי, וברשימת הליכוד שכללה את [[המפלגה הליברלית הישראלית]] ואת [[יגאל הורוביץ]] - הוצב במקום התשיעי ברשימה. הוא נבחר לחבר [[הכנסת ה-12]], והתמנה לסגנו של [[שר החוץ]] [[משה ארנס]], ולאחר מכן של השר [[דוד לוי]]. גם בתפקיד זה התבלט בהופעותיו התקשורתיות. בין לוי ונתניהו לא נוצר שיתוף פעולה, וצצו ניצני יריבות שהתעצמו לאחר מכן. ב[[ועידת מדריד|וועידת השלום במדריד]] ב-1991 נמנה נתניהו עם חברי המשלחת הישראלית, בראשות ראש הממשלה [[יצחק שמיר]]. עקב המתח בינו ובין לוי עבר נתניהו לאחר הוועידה מתפקיד סגן שר החוץ לסגן שר ב[[משרד ראש הממשלה]].
 
לקראת [[הבחירות לכנסת השלוש עשרה]], שנערכו ב-1992, הוצב נתניהו במקום השישי ברשימת הליכוד. לאחר מפלת המפלגה בבחירות, הוא התמודד נתניהו ב-1993 בבחירות הפנימיות לראשות המפלגה, במקום שמיר שפרש. נתניהו גבר בבחירות אלה על דוד לוי, [[בני בגין]] ו[[משה קצב]], וזכה ל-52% מהקולות.
 
במהלך מסע הבחירות הפנימיות, התפרסמה "[[פרשת הקלטת הלוהטת]]". בהופעה טלוויזיונית במהדורת "[[מבט לחדשות]]" טען נתניהו, כי "בכיר בליכוד המוקף חבורת פושעים" ניסה לסחוט אותו באמצעות [[קלטת וידאו]], שבההמכילה הוא נראהראיות ל[[בגידה (זוגיות)|בוגדבגידתו]] כביכול באשתו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://youtu.be/lkGQGw1usdA|כותרת=ראיון טלויזיוני עם נתניהו בנושא.}}}}. הרמיזה כלפי דוד לוי ואנשיו כאחראיםעל לפרשההיותם -אחראים לפרשה, העמיקה את הקרע בין השניים. הקלטת לא הוצגה מעולם, ולימים התנצל נתניהו על דבריו כלפי לוי{{דרוש מקור}}.
 
כ[[ראש האופוזיציה]] וכמנהיג הימין, ביקר נתניהו בחריפות את [[הסכמי אוסלו]] מ-1993, והזהיר שההסכם יביא לגל [[טרור]] כלפי אזרחי מדינת ישראל. נתניהו ביקר באתרים של פיגועי טרור (כגון באתר [[הפיגוע בקו 5]] ב-19 באוקטובר 1994), והשתתף ב[[הפגנה|הפגנות]] הימין, קטנות וגדולות, נגד מדיניות [[ממשלת ישראל העשרים וחמש|ממשלת רבין]]. בין הבולטות בהפגנות אלה הייתה [[הפגנת הימין בכיכר ציון נגד יצחק רבין והסכם אוסלו ב']], אשר נערכה באוקטובר 1995. השתתפותו בהפגנה ב[[צומת רעננה]], שבה נישא [[ארון קבורה]] שעליו הכיתוב "רבין קובר את ה[[ציונות]]", והוצג בה חבל תלייה - זכתה לפרסום רב{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=TErFL5LUAhM ההפגנה נגד רבין בצומת רעננה]{{ש}}[https://twitter.com/barak_ehud/status/1193566687339204609 צומת רעננה. זמן קצר לפני רצח רבין], ציוץ של [[אהוד ברק]] ב[[טוויטר]]}}. נתניהו אמר שלא ראה את הארון.
 
בנובמבר 1995 [[רצח יצחק רבין|נרצח יצחק רבין]] על ידי [[יגאל עמיר]], שהתנגד לדרכו הפוליטית. רבים בשמאל האשימו את נתניהו בהסתה נגד רבין, ואלמנתו, [[לאה רבין]], התייחסה לנתניהו כ"אדריכל ההסתה" נגד בעלה{{הערה|{{ynet|סמדר שמואלי, אורן רייס וורד לוביץ'|לאה רבין הלכה לעולמה בבית החולים "בילינסון"|182308|12 בנובמבר 2000}}}}.
 
כ[[ראש האופוזיציה]] וכמנהיג הימין, ביקר נתניהו בחריפות את [[הסכמי אוסלו]] מ-1993, והזהיר שההסכם יביא לגל [[טרור]] כלפי אזרחי מדינת ישראל. נתניהו ביקר באתרים של פיגועי טרור (כגון באתר [[הפיגוע בקו 5]] ב-19 באוקטובר 1994), והשתתף ב[[הפגנה|הפגנות]] של הימין, קטנות וגדולות, נגדכנגד מדיניות [[ממשלת ישראל העשרים וחמש|ממשלת רבין]]. בין הבולטות בהפגנות אלה הייתה [[הפגנת הימין בכיכר ציון נגד יצחק רבין והסכם אוסלו ב']], אשר נערכהשנערכה באוקטובר 1995. השתתפותו בהפגנה ב[[צומת רעננה]], שבה נישא [[ארון קבורה]] שעליועליו הכיתוב "רבין קובר את ה[[ציונות]]", והוצג בה חבל תלייה - זכתה לפרסום רב{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=TErFL5LUAhM ההפגנה נגד רבין בצומת רעננה]{{ש}}[https://twitter.com/barak_ehud/status/1193566687339204609 צומת רעננה. זמן קצר לפני רצח רבין], ציוץ של [[אהוד ברק]] ב[[טוויטר]]}}. נתניהו אמרטען לימים שלא ראה את הארון.
=== הניצחון בבחירות 1996 ===
ב-29 במאי 1996 נערכו [[הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראשות הממשלה|הבחירות לכנסת הארבע-עשרה]], לפי [[חוק הבחירה הישירה|שיטת הבחירה הישירה]]. בהתמודדות על תפקיד ראש הממשלה גבר נתניהו על ראש הממשלה המכהן, [[שמעון פרס]] (ש[[ממשלת ישראל העשרים ושש|החליף]] את [[יצחק רבין|רבין]] לאחר הירצחו), ברוב של 50.5% לעומת 49.5% לפרס, ובהפרש של כ-29,000 קולות. ניצחונו התקבל בהפתעה על ידי הפרשנים הפוליטיים, לאחר שרוב הסקרים ניבאו ניצחון לפרס, חלקם בהפרש של יותר מחמישה אחוזים. גם במדגם הטלוויזיה של [[הערוץ הראשון]] ניצח פרס את נתניהו בהפרש של 1.4%, וכך גם במניין החלקי של תוצאות האמת במהלך הלילה. לפנות בוקר, התהפכו התוצאות לטובת נתניהותניהו{{הערה|{{יוטיוב|JvhD3RvORVQ
| שם = ערוץ 1: מדגמי הטלוויזיה הישראלית לאורך השנים
}}}}{{הערה|{{mako|חדשות 2|בחירות 1996: "הלכתם לישון עם פרס, התעוררתם עם ביבי"|d64d0f34f9d4c31004|news-elections-2013/articles|18 בינואר 2013}}}}. ניצחון נתניהו בבחירות הפך אותו בגיל 47 לראש הממשלה הצעיר ביותר שנבחר בישראל, ולראשון שנולד בישראל לאחר קום המדינה.