קברי צדיקים ביהדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מעבר אתר בית התפוצות (דרך WP:JWB) |
|||
שורה 5:
==רקע היסטורי==
[[קובץ:Jews throng to the tomb of Simeon the Just, 1927.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הילולה ב[[קבר שמעון הצדיק]] ב[[ירושלים]], 1927]]
[[קובץ:Tiberias, Israël - 2008 (2465106286).jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר [[רבי עקיבא]] ב[[בית מעון]] שב[[טבריה|טבריה עילית]]]][[עלייה לקבר|עלייה לקברי צדיקים]] מוזכרת כבר בתלמוד הבבלי{{הערה|{{בבלי|סוטה|לד|ב}}.}}, שם מסופר שבעת שליחותם של [[שנים עשר המרגלים]], הלך [[כלב בן יפונה]] ל[[חברון]] כדי לבקר בקברי האבות ב[[מערת המכפלה]] ול[[תפילה (יהדות)|התפלל]] שם. על אף שהתורה מייחסת [[טומאה]] למת, השתמר פולחן קברי הצדיקים לאורך הדורות. פרקטיקה פולחנית זו רווחה בקרב העם הפשוט, ועדויות על קיומו של פולחן זה קיימות מתקופת ה[[תנ"ך]]{{דרוש מקור|סיבה=היכן יש לכך אזכור בתנ"ך עצמו?}}, כגון קברה של רחל, מתקופת התלמוד, קברו של [[רב (אמורא)|רב]], שהיו נוטלים ממנו עפר לריפוי [[מלריה|קדחת]], ועד ימינו. ביטויים ברורים ורבים לכך בספרות הרבנית ניתן לראות החל ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]].
בתקופת ה[[גלות (יהדות)|גלות]], קברי הקדושים הידועים בארץ ישראל היו קברי האבות ב[[מערת המכפלה]], [[קבר רחל]], [[קבר רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[הר מירון]], [[קבר רבי מאיר בעל הנס]], ועוד. ספר "[[חיי הנביאים]]" שב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] מספר על קבריהם של יותר מעשרים [[נביא]]ים. תיאורי הקברים השונים והאגדות שנרקמו סביבם, מהווים ענף עיקרי של [[ספרות הנוסעים]], ואף בספרי תעמולה של [[שד"ר]]ים שונים. בגולה היו מאות קברי קדושים - ב[[מזרח אירופה]] ובמרכזה, ב[[צפון אפריקה]], ב[[הודו]], ב[[בוכרה]] ועוד.
| |||