הבדלים בין גרסאות בדף "ז'יטומיר"

נוספו 5 בתים ,  לפני חודשיים
מ (←‏יהדות ז'יטומיר: קישורים פנימיים)
היישוב ה[[יהודים|יהודי]] התקיים מתחילת [[המאה ה-18]], אם כי אישור רשמי לגור בעיר התקבל רק ב-[[1792]]. רוב היהודים התפרנסו ממסחר, מלאכות זעירות או היו בעלי אכסניות ובתי מרזח. ב-[[1753]] הואשמו היהודים ב[[עלילת דם]], אשר הובילה ל[[עלילת דם#גל עלילות הדם בפולין ורוסיה|רציחתם בעינויים של 12 מיהודי העיר]].
 
ב-[[1789]] מספר היהודים הגיע ל-882 (כשליש מהתושבים), ב-[[1791]] (לאחר קבלת האישור הרשמי להתיישב) 1,261 איש, וב-[[1847]] 9,500 איש. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] [[תנועת החסידות]] התפשטה מאוד בעיר. בעיר התגוררו רבי [[זאב וולף מז'יטומיר|זאב וולף]], מחבר ספר "אור המאיר" ומגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ורבי [[אהרן מז'יטומיר|אהרן]], מחבר הספר "תולדות אהרן" ותלמידו של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ב-[[1837|1847]] עבר [[דפוס סלאוויטא|בית הדפוס של סלוויטא]] עבר לז'יטומיר.
 
שלטונות [[האימפריה הרוסית]] החשיבו את ז'יטומיר (וכמוה גם את [[וילנה|ווילנה]]) כמרכז יהודי רשמי ב[[תחום המושב]]. הממשלה הרוסית ראתה בז'יטומיר את מרכזה של האוכלוסייה היהודית של דרום-מערב רוסיה. לפיכך, רק בז'יטומיר ובוילנה התירו השלטונות הרוסיים הדפסת ספרים עבריים בין השנים [[1845]]–[[1862]], ושתי הערים הללו נבחרו על ידי השלטונות כמקום מושבם של בתי מדרש לרבנים, בחסות השלטון: באמצע המאה ה-19 הוקם [[בית המדרש לרבנים בז'יטומיר]] ובמקביל פעלו בעיר מוסדות חינוך רבים נוספים: עשרות [[תלמוד תורה|חדרים]], חמישה [[בית ספר|בתי-ספר]] לבנות ומכון למורים.