תדחוקת קהל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) ←ראו גם: אין סיבה לקשר לערך על אירוע אחד ולא על החרים וחוץ מזה שיש קישור 2 שורות מעל |
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 1:
{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=2.05.2021}}
'''תדחוקת קהל''' (ב[[אנגלית]]: '''Crowd crush''') הוא אירוע בו [[המון|קהל]] אנשים נלחצים זה בזה. במקרים קיצוניים, [[צפיפות אוכלוסייה|צפיפות]] הקהל עולה מעבר לרמה מסוימת, עד כדי כך שאנשים נלחצים זה בזה באופן חזק מדי, מה שעשוי לגרום לקשיי נשימה, ובכך עשוי להיגרם מוות [[חנק (רפואה)|מחנק]]. במקרים אחרים, עשוי להיגרם נפילה שרשרתית המתפשטת בקהל, ולהוביל לכך שאנשים יחנקו תחת המוני אנשים; תרחיש זה נקרא לפעמים '''קריסת קהל'''. לעיתים קרובות חל בלבול בין תדחוקות קהל ל[[מנוסת בהלה|מנוסות בהלה]], שאינן שכיחות בבני אדם ולעיתים נדירות הן אף קטלניות
תדחוקות מתרחשות לעיתים קרובות במהלך צליינויות דתיות ואירועי בידור גדולים,<ref name="Illiyas">{{Cite journal|title=Human stampedes during religious festivals: A comparative review of mass gathering emergencies in India|last=Illiyas|first=F.T.|last2=Mani|first2=S.K.|journal=International Journal of Disaster Risk Reduction|doi=10.1016/j.ijdrr.2013.09.003|year=2013|volume=5|pages=10–18|last3=Pradeepkumar|first3=A.P.|last4=Mohan|first4=K.}}</ref> מכיוון שהם נוטים לערב קהל צפוף ואנשים מוקפים מכל עבר. תדחוקות קהל אנושיות מתרחשות גם באירועי חירום (למשל כתגובה ל[[שריפה]] או [[פיצוץ]]) כאשר אנשים מנסים להימלט
== טרמינולוגיה ותיאור ==
לעיתים קרובות תדחוקת קהל מכונה "[[מנוסת בהלה]]" (באנגלית Stampede), אך בניגוד למנוסות בהלה אמיתיות, הן עלולות לגרום למקרי מוות רבים. מומחים אקדמיים החוקרים תנועות קהל ואסונות מחיצה ותדחוקת מתנגדים לשימוש במונח "מנוסת בהלה";{{הערה|שם=בנדיקטוס3אוקטובר}} "הרטוריקה של 'מנוסת בהלה' משמשת לעיתים קרובות כדי לרמוז שהקהל דומה לבעל חיים או שהוא חסר דעת". רוב המחיצות המדווחות נחשבות יותר כ"התמוטטות קהל".<ref name="Moore24Sept">{{Cite news|date=September 24, 2015|access-date=October 4, 2015|work=Newsweek|url=http://europe.newsweek.com/what-caused-hajj-tragedy-333566|title=What Caused the Hajj Tragedy?|first=Jack|last=Moore}}</ref> החל מצפיפות של כשישה או שבעה אנשים ל[[מטר רבוע]], אנשים נלחצים כל כך קרוב זה לזה שהם לא מסוגלים לנוע באופן נפרד כ[[אינדיבידואל]]ים ו[[גל הלם|גלי הלם]] יכולים לעבור דרך קהל, שבצפיפות כזו מתנהג בצורה דומה ל[[נוזל]]
בין הגורמים למחיצות קטלניות, הוא כאשר קהל רב מנסה להגיע לעבר משהו; ובדרך כלל מתרחש כאשר אנשים בחלק האחורי של קהל רב ממשיכים לדחוף קדימה בלי לדעת שאלו שבחזית נמחצים, או בגלל גורם אחר שמאלץ אותם לנוע
תוצאה שכיחה של מחיצה עם השלכות חמורות היא העובדה כי לאחר מכן, האחראים לאירוע בו התרחשה תדחוקת, רשויות כמו גופי ממשל וכלי תקשורת מאשימים את הקהל והקורבנות בכך שהם אינם בשליטה וגרמו לאירוע
== מניעה ==
מקובל להאמין כי ניתן למנוע את מרבית אסונות הקהל הגדולים באמצעות אסטרטגיות פשוטות לבקרת קהל.<ref name="fruin">John J. Fruin, [https://www.workingwithcrowds.com/wp-content/uploads/2018/02/THE-CAUSES-AND-PREVENTION-OF-CROWD-DISASTERS-by-John-J.-Fruin-Ph.D.-P.E..pdf The Causes and Prevention of Crowd Disasters] . ''www.crowddynamics.com''. March 1993, revised January 2002.</ref> ניתן למנוע תדחוקת קהל על ידי ארגון ובקרת תנועה, כמו מחסומים. מצד שני, מחסומים במקרים מסוימים עשויים להעביר את הקהל לעבר אזור שכבר דחוס, למשל באסון הילסבורו. מכאן שמחסומים יכולים להוות פתרון למניעה או לחלופין, גורם מפתח בגרימת המחיצה. בעיה אחת היא חוסר תקשורת בין האנשים שנמחצים לקהל הלוחץ מאחור - במקום התקשורת ביניהם ניתן לספק משוב על ידי שוטרים, מארגנים או משקיפים אחרים, במיוחד משקיפים מורמים, למשל על פלטפורמות או על סוסים, שיכולים לסקור את הקהל ולהשתמש ברמקולים כדי לתקשר ולכוון קהל
קיים סיכון של מחיצה כאשר צפיפות הקהל עולה על ארבעה אנשים למ"ר. עבור אדם בקהל, סימן סכנה, ואזהרה לצאת מהקהל במידת האפשר, היא התחושה של מגע מכל ארבעת צדדיו. אזהרה מאוחרת יותר, חמורה יותר, היא כאשר מרגישים גלי הלם שעוברים בין הקהל, בגלל אנשים מאחור שדוחפים קדימה ולאנשים בחזית אין לאן ללכת
לאחר התדחוקת ב-1883 המכונה אסון ויקטוריה הול שהביא למותם של 183 ילדים, התקבל באנגליה חוק המחייב את כל מקומות הבילוי הציבוריים להיות מצוידים בדלתות הנפתחות כלפי חוץ, למשל באמצעות דלתות עם מוטות שנפתחות כאשר הם נלחצים.<ref name="vicdisaster">{{Cite web|url=http://www.sunderlandecho.com/daily/Children39s-deaths-that-shocked-the.4183073.jp|title=Children's deaths that shocked the world|website=Sunderland Echo|accessdate=13 June 2008|last=Stoner|first=Sarah|date=13 Jun 2008|archiveurl=https://web.archive.org/web/20080621023341/https://www.sunderlandecho.com/daily/Children39s-deaths-that-shocked-the.4183073.jp|archivedate=21 June 2008}}</ref>
== סיבות המוות ==
מקרי מוות כתוצאה ממחיצות קהל נגרמים בעיקר כתוצאה מ[[חנק (רפואה)|חנק]]; תדחוקת היא לרוב פחות מסוכנת. הסיבה לכך היא "קריסת הקהל"
== דוגמאות תדחוקת קהל==
* 11 בפברואר 1823 – אסון קרנבל 1823, בו מתו כ-110 נערים לאחר שנפלו במדרגות כדי להשיג לחם
* 16 ביוני 1883 – אסון ויקטוריה הול, בו מתו 183 ילדים ממהרים לקבל ממתקים מאחורי דלת צרה בקצה גרם מדרגות.
* 18 במאי 1896 – אסון [[אסון חודינקה|חודינקה]], בו מתו 1,389 בני אדם ונפצעו מעל 1,300.
* 24 בדצמבר 1913 – אסון האולם האיטלקי, 73 בני אדם מתו בניסיון להימלט מאזעקת אש כוזבת במסיבת חג מולד צפופה.
* 6 ביוני 1941 – במהלך הפצצה יפנית על [[צ'ונגצ'ינג]], [[הרפובליקה הסינית (1912–1949)|סין]], נהרגו 1000 אנשים בדריסה במנהרת ג'יאוצ'אנג-קו, נקודת גישה למקלט לפשיטה אווירית
* 5 במרץ 1953 – דריסת הלוויה של סטלין – במאמצי הציבור לחלוק ל[[יוסיף סטלין]], מספר אנשים מתו כשהם נמחצו ונרמסו על ידי הקהל
* 2 בינואר 1971 – [[אסון אייברוקס (1971)|אסון אייברוקס]] – 66 הרוגים ו-200 פצועים בניסיון לעזוב משחק כדורגל. כמעט מחצית הקורבנות היו מתחת לגיל 20.
* 3 בדצמבר 1979 – אסון קונצרט הWho 11 - אוהדים נחנקו למוות בכדי להיכנס לריברפרונט קולוסיאום, ב[[סינסינטי]], [[אוהיו]]. אלפי מעריצים נרגשים ניסו להיכנס דרך מעט מאוד דלתות פתוחות. המחץ כתוצאה מכך הרג אחד עשר אוהדים ופצע רבים אחרים.
שורה 38:
* 14 בינואר 2011 – סברימלה – 106 הרוגים.
* 31 בדצמבר 2014 – מחיצת קהל בשנחאי 2014 – 36 הרוגים ו-47 פצועים בדחיפת שנחאי במהלך חגיגות השנה החדשה.<ref name="Sydney Morning Herald 1st January 2015">{{Cite news|url=http://www.smh.com.au/world/new-years-eve-stampede-in-shanghai-kills-dozens-20141231-12gauu.html|title=New Year's Eve stampede in Shanghai kills dozens|last=Levy|first=Megan|work=Sydney Morning Herald|date=1 January 2015|access-date=1 Jan 2015}}</ref>
* 24 בספטמבר 2015 – [[אסון העלייה לרגל במכה (2015)|אסון העלייה לרגל במכה]] – לפחות 2,177 בני אדם נרמסו למוות ו-934 פצועים בחאג' השנתי בסעודיה
* 3 ביוני 2017 – מחיצת הקהל של טורינו 2017 – 2 נשים נהרגו{{הערה|{{Cite web|url=http://www.ilfattoquotidiano.it/2017/06/16/torino-piazza-san-carlo-dopo-la-morte-di-erika-pioletti-ipotesi-di-reato-e-omicidio-colposo/3663287/|title=Torino, piazza San Carlo – Dopo la morte di Erika Pioletti ipotesi di reato è omicidio colposo|date=June 16, 2017|publisher=Il Fatto Quotidiano|accessdate=June 16, 2017}}}} ולמעלה מ-1,500 בני אדם פצועים כשפרצה פאניקה במהלך הקרנת [[גמר ליגת האלופות 2017|גמר ליגת האלופות]] של אופ"א ב[[טורינו]], [[איטליה]].<ref name="BNO1">{{Cite news|url=http://bnonews.com/news/index.php/news/id5974|title=Panic erupts during Champions League viewing in Italy, injuring 1,500|date=June 3, 2017|work=BNO News|access-date=June 4, 2017|archive-url=https://web.archive.org/web/20180407051009/https://bnonews.com/news/index.php/news/id5974|archive-date=7 Apr 2018}}</ref>
* 29 בספטמבר 2017 – מחיצת הקהל של מומבאי 2017, תחנת אלפינסטון (כיום פרבהדווי), מומבאי, הודו – יותר מ-22 בני אדם מתו ומאות פצועים על גשר רגלי צר. בדיווחים נאמר כי פאניקה שהחלה כתוצאה מלוח בטון שנפל גרמה לאנשים למהר מחשש להתמוטטות הגשר, מה שהוביל לדחיפה. הגשר היה צפוף בשעות העומס וגשמים עזים דחסו יותר אנשים שתפסו מחסה ליד הגשר.
* 7 בינואר 2020 – הלוויית [[קאסם סולימאני]] ב[[כרמאן]], איראן – 56 הרוגים ומעל 200 פצועים בעקבות דריכה במהלך מסע ההלוויה של מפקד הצבא האיראני קאסם סולימאני
* 22 באוגוסט 2020 – מחיצת הקהל של לוס אוליבוס, [[לימה]], [[פרו]] – לפחות 13 הרוגים ו-6 פצועים ממחיצה בעקבות פשיטת משטרה על כינוס בלתי חוקי במועדון לילה במהלך [[מגפת הקורונה בפרו]]
* 30 באפריל 2021 – [[האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021)|האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי]], [[הר מירון]] – לפחות 45 הרוגים ו-150 פצועים במהלך [[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]] במה שתואר כאסון האזרחי הגדול ביותר שהתרחש במדינת ישראל
== ראו גם ==
|