עמוס כץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מאד-מאוד (דרך WP:JWB)
הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 2:
| שם = עמוס כץ
| תמונה = קובץ:Amos Katz.jpg
| תאריך לידה עברי =
| מקום לידה = [[רחובות]], ארץ[[פלשתינה ישראל(א"י)]]
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פטירה =
| כינוי =
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| דרגה = {{דרגה|תת-אלוף||+}}
| עיטורים = {{דרגה|עיטור המופת||+}}
| תפקידים אזרחיים =
| הנצחה =
| תאריך לידה = [[29 בספטמבר]] [[1940]]
| תאריך פטירה =
| סיווג = חייל
| תפקידים בשירות = * מפקד [[גדוד 46]] ב[[חטיבה 401]]
שורה 29:
 
== ביוגרפיה ==
כץ נולד ב[[רחובות]], בן להורים יוצאי [[גרמניה]]. למד ב[[קיבוץ]] [[שריד]] והיה חבר ב[[גרעין נח"ל]]. ב-[[1960]] התגייס לצה"ל ועשה את רוב שירותו ב[[חיל השריון]]. תחילה שירת כאיש [[חיל החימוש|חימוש]] בגדוד 82 של [[חטיבה 7]] ובהמשך עבר הכשרה כ[[לוחם]] וקורס [[טנק#צוות הטנק|מפקדי טנקים]]. בהמשך השלים [[קורס קצינים]] ושימש כ[[מפקד מחלקה|מפקד מחלקת]] טנקים בגדוד 82. בהמשך שירת סגן מפקד פלוגה וקצין המבצעים הגדודי. ב-[[1964]] היה חבר במשלחת החשאית של צה"ל ל[[גרמניה]]לגרמניה שנשלחה לקלוט את [[מגח|טנקי הפטון]] האמריקנים. לאחר הקמת גדוד ה"מגח" (שמו העברי של הפטון) הראשון, גדוד 79, מילא בו תפקיד [[מפקד פלוגה]] ומפקד קורס מפקדי טנקים.
 
ב[[מלחמת ששת הימים]] פיקד על פלוגת צוערי [[קורס קציני שריון]] שסופחה לגדוד 46, והצטרפה לגדוד 890 של [[חטיבת הצנחנים]]. כץ השתתף בקרבות ההבקעה ב[[פתחת רפיח]] במהלכם נפגע הטנק שלו והוא נכווה בכל חלקי גופו, הוא המשיך להילחם לאחר שהחליף טנק, ובמהלך הקרב באותו יום השמיד עשרה טנקים מצריים וסייע בחילוץ כוחות [[הנח"ל המוצנח]]. בהמשך המלחמה נאלץ להחליף עוד שלוש פעמים את הטנקים עליהם פיקד, השתתף בקרבות ב[[ח'אן יונס]], [[קנטרה]] ובאזור [[גשר פירדאן]] על [[תעלת סואץ]]. על הדוגמה האישית לאנשיו בהמשיכו למלא את משימתו אף שנפצע, עוטר ב[[עיטור המופת]].
 
לאחר המלחמה מונה לסגן מפקד גדוד 46, ל[[קצין אג"ם]] ב[[חטיבה 401]]. באוגוסט [[1968]] מונה למפקד גדוד 46 עליו פיקד עד נובמבר [[1969]], בתקופה זו השתתף הגדוד ב[[מלחמת ההתשה]] בגזרת [[תעלת סואץ]]. ב-[[1971]] מונה לסגן מפקד [[חטיבה 14]] וב-[[1973]] יצא להשתלמות בבסיס השריון האמריקאי ב[[פורט נוקס (בסיס)|פורט נוקס]].
 
עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] חזר לישראל, וקיבל פיקוד על גדוד שריון, גדוד 71 שהסתפח לחטיבה 7, והורכב ברובו מחיילים ומפקדים שהגיעו מחוץ לישראל ושובצו תוך כדי לחימה. הגדוד בפיקודו השתתף ב[[כיבוש המובלעת הסורית#קרב מזרעת בית ג'ן|כיבוש מזרעת בית-ג'אן]] והמובלעת ב[[סוריה]], במהלך המלחמה נפצע בראשו מרסיס. לאחר המלחמה מונה למפקד [[חטיבה 188]] אותה נקרא לשקם לאחר שספגה אבדות כבדות מאוד, כולל נפילתו של מפקדה [[יצחק בן שהם]]. החטיבה בפיקודו השתתפה ב[[מלחמת ההתשה במובלעת הסורית|מלחמת ההתשה בגזרה הסורית]], שנמשכה במשך מספר חודשים, ובלחימה ב[[פתחלנד]]. יום לפני סיום התפקיד נפצע באורח קשה מאוד ב[[תאונת דרכים]], ושבר את [[חוט השדרה]].
 
לאחר חצי שנה של שיקום חזר לצבא. הדריך ב[[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|מכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] ושימש קצין אג"ם של [[פיקוד המרכז]], ב-[[1978]] נשלח להשתלמות בבסיס [[הצבא האמריקאי]] ב[[פורט לוונוורת']] ובשנת [[1979]] קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד [[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה|בסיס האימון ליחידות שדה]] ב[[צאלים]] ולמפקד [[אוגדה 220]]. ב-[[1982]] כיהן כראש מטה [[פיקוד הצפון]] שעסק בהכנות לקראת [[מבצע שלום הגליל]], ומילא תפקיד זה במהלך השלבים הראשונים של מלחמת לבנון.
 
ב-[[1983]] מונה לקצין שריון ראשי, תחת מפקד גייסות השריון, ה[[אלוף]] [[משה בר כוכבא]], ובמקביל פיקד על [[עוצבת סיני]]. בתקופתו הוקמה [[מפקדת חילות השדה]] ומפקדת החיל עברה תחת אחריותה. ביולי [[1986]] סיים את תפקידו. לאחר מכן עסק בפרויקטים אחרים והיה נציג [[משרד הביטחון]] ב[[דרום אפריקה]]{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|דרום אפריקה וישראל: דם, גזע ומעות|1.2186423|10 בדצמבר 2013}}}}. השתחרר משירות הקבע ב-[[1991]] והמשיך לשרת עוד שנים ממושכות בשירות [[מילואים]] פעיל.
[[קובץ:Amos katz carrying the missile hetz 2.jpg|ממוזער|תא"ל עמוס כץ נושא [[חודר שריון קינטי|חודרן שריון קינטי]], 1985]]
כץ בעל תואר שני ב[[מדע המדינה]] וב[[מתמטיקה]] מ[[אוניברסיטת חיפה]]. עוסק ב[[חקלאות]] בגידול [[הדרים]] ו[[אבוקדו]]. ב-2020 יצא לאור ספרו "בדרכי, שריונר – בשדות הקרב במקום שדות הלחם".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://yadlashiryon.com/news/8-באוגוסט-2020-בדרכי-שריונר-בשדות-הקרב-במ/|כותרת=8 באוגוסט 2020: בדרכי, שריונר – בשדות הקרב במקום שדות הלחם|אתר=אתר פארק לטרון|תאריך=8 באוגוסט 2020}}}}.
 
== לקריאה נוספת ==