הבדלים בין גרסאות בדף "האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021)"

←‏רקע: חוכמת הבדיעבד, ובוודאי לא היה היחיד שהתריע על סיכוני בטיחות באירוע
מ (ויקיזציה)
(←‏רקע: חוכמת הבדיעבד, ובוודאי לא היה היחיד שהתריע על סיכוני בטיחות באירוע)
מתחם האירוע שוכן באזור הררי שאליו מובילים [[כביש]]י גישה צרים. המתחם עצמו כולל מבנים ישנים שהורחבו במהלך השנים יחד עם פיתוח האזורים שסביבם, כדי לקלוט את ההמונים המגיעים לאירוע. עוד בשנת [[2008]] ובשנת [[2013]] התריע דו"ח [[מבקר המדינה]] על ליקוי במערך דרכי המילוט במתחם, שעלול להערים קשיים לחילוץ נפגעים בעת [[אירוע רב-נפגעים]]{{הערה|דיווח של [[עמית סגל]] בערוץ ה[[טלגרם]], מתוך [http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_178/4fa96502-4c18-4163-ba1e-5f76771807e9/6049.pdf אתר המבקר].}}. בישראל קיים [[תקן]] לאירועים המוניים{{הערה|[https://www.osh.org.il/site/newsletter_malav/teken_5688_maharik.pdf תקן ישראלי – ת"י 5688: בטיחות באירועים המוניים], באתר [[המוסד לבטיחות וגיהות]]}}.
 
בשנת 2017 קיימה [[ועדת הפנים והגנת הסביבה]] של [[הכנסת]] דיון נרחב לקראת ההילולה של אותה שנה, ועלו בו קשיים מסוגים שונים בארגון האירוע, ופליאה על כך שאירוע המוני כזה אינו מצריך רישיון: "כשמתרכזים הרבה אנשים במקום מסוים ואין תשתית לרכז אותם... עתידה להיות סכנה מאוד גדולה", אמר בדיון יו"ר הוועדה, ח"כ [[דודי אמסלם]]{{הערה|שם=פנים|[http://fs.knesset.gov.il/20/Committees/20_ptv_385671.doc פרוטוקול מס' 400 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, 9 במאי 2017], באתר הכנסת}}. בשנתבמספר 2018מקרים התריעהתריעו העיתונאימשתתפים [[אריה ארליך]] בציוץ ברשת "טוויטר"בהילולה על ליקויליקויי בטיחות בשביל היציאה הצר שמוביל מטקס ההדלקה של [[חסידות תולדות אהרן]] שעלולשעלולים להביא לאסון של "סכנת הימחצות ממשית" עקב "צוואר בקבוק אנושי ודחיפותלסכנת איומות"חיים{{הערה|{{ציוץ|AryeErlich|אריה ארליך|992108056099115009|3 במאי 2018}} {{ש}}{{סרוגים||אסון במירון: הציוץ המצמרר של העיתונאי החרדי|557386-אסון-במירון-הציוץ-המצמרר-של-העיתונאי-ה|30 באפריל 2021}}}}.
 
בשנת [[2011]] החליטה המדינה על הפקעת מתחם ציון הרשב"י מידי ה'הקדשות' הפרטיות לידי המדינה, בכדי להתאים את המתחם ודרכי הגישה אליו בהתאם לתקנים הבטיחותיים. בשנת [[2016]] נתן [[בג"ץ]] צו ביניים כנגד הליך ההפקעה. בשנת [[2020]] נתן בג"ץ תוקף להסכם פשרה שהושג בגישור בין המדינה לבין ה'הקדשות' - בהותרת המצב על כנו למשך שלוש שנות ניסיון.