הבדלים בין גרסאות בדף "האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021)"

(←‏האסון: עריכה)
בשנת 2017 קיימה [[ועדת הפנים והגנת הסביבה]] של [[הכנסת]] דיון נרחב לקראת ההילולה של אותה שנה, ועלו בו קשיים מסוגים שונים בארגון האירוע, ופליאה על כך שאירוע המוני כזה אינו מצריך רישיון: "כשמתרכזים הרבה אנשים במקום מסוים ואין תשתית לרכז אותם... עתידה להיות סכנה מאוד גדולה", אמר בדיון יו"ר הוועדה, ח"כ [[דודי אמסלם]]{{הערה|שם=פנים|[http://fs.knesset.gov.il/20/Committees/20_ptv_385671.doc פרוטוקול מס' 400 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, 9 במאי 2017], באתר הכנסת}}. במספר מקרים התריעו משתתפים בהילולה על ליקויי בטיחות שעלולים להביא לסכנת חיים{{הערה|{{ציוץ|AryeErlich|אריה ארליך|992108056099115009|3 במאי 2018}} {{ש}}{{סרוגים||אסון במירון: הציוץ המצמרר של העיתונאי החרדי|557386-אסון-במירון-הציוץ-המצמרר-של-העיתונאי-ה|30 באפריל 2021}}}}.
 
בשנת [[2011]] החליטה המדינה על [[הפקעה|הפקעת]] מתחם ציון הרשב"י מידי ה'הקדשות' הפרטיותהפרטיים לידי המדינה, בכדי להתאים את המתחם ודרכי הגישה אליו בהתאם לתקנים הבטיחותיים, ומאוחר יותר אף הוקמה [[חברה ממשלתית]] לניהול המקום. אך לאחר מכן פורקה החברה הממשלתית, וההקדשות עתרו לבג"ץ כנגד ההפקעה. בשנת [[2016]] נתן [[בג"ץ]] צו ביניים כנגד הליך ההפקעה. בשנת [[2020]] נתן בג"ץ תוקף להסכם [[פשרה]] שהושג בגישורב[[גישור]] בין המדינה לבין ה'הקדשות' - בהותרתשבו סוכם על הותרת המצב על כנו למשך שלוש שנות ניסיון.
 
==היערכות להילולה==