איי.סי.אל גרופ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון תבנית:חברה מסחרית
מ הוספת קישור לקציר המלח
שורה 94:
 
== תמלוגי ים המלח ==
נשמעה ביקורת רבה לגבי החברה, שבה נטען שהחברה משלמת [[תמלוגים]] נמוכים יחסית עבור משאבי ים המלח, שצריכים להיות שייכים לכל אזרחי המדינה. בנוסף, פעילות החברה בים המלח גורמת לנזק סביבתי, שנטען שהוא חסר תקדים ובלתי הפיך{{הערה|1=חזי שטרנליכט ודן לביא, [https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=14442&hp=1&newsletter=01.01.2012 השר להגנת הסביבה ארדן וארגונים סביבתיים מתנגדים להסכם שאליו הגיע שר האוצר שטייניץ עם חברת כיל], [[ישראל היום]], 1 בינואר 2012.}}. על אף זאת, על פי הסכם [[קציר המלח]], הוחלט שתמלוגי המדינה ממפעלי ים המלח יעלו בשיעור של 10%{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000710394 הושגה הסכמה בין כיל לאוצר: תשלם כ-3 מיליארד שקל במסגרת שיקום ים המלח; גובה התמלוגים יעלה - גלובס]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. כמו כן, על פי דו"ח אחריות תאגידית של ICL לשנת 2010, הופחתו ההשפעות השליליות של מפעלי ICL על הסביבה בעשרות אחוזים, בנוסף להשקעות רבות של החברה באיכות הסביבה{{הערה|שם=autogenerated1 }}.
 
כיל הייתה אחת מן החברות העוסקות בהפקת משאבי טבע בישראל אשר דוחותיה הכספיים נבחנו על ידי [[ועדת ששינסקי 2|ועדת ששינסקי ה-2]] בשנת 2013, וניסתה ליזום בוררות בשאלה האם למדינה יש את הזכות למנות את הוועדה. בשנת 2015 עברו מסקנות ועדת ששינסקי 2 בוועדת הכספים של הכנסת ואושר "חוק מיסוי משאבי טבע", לפיו יוטל מס על רווחי יתר הנובעים מהפקת משאבי טבע בשיעור של עד 42%. מאז כיל מגישה לרשות המיסים דוחות שכוללים חישוב מס רווחי היתר, אולם נכון לסוף 2020 עדיין קיימים חילוקי דעות בין כיל לבין המדינה באשר לסכום התמלוגים שעליה לשלם בעבור השימוש במשאבי הטבע של ים המלח<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3842018,00.html|הכותב=חזי שטרנליכט|כותרת=ועדת הכלכלה דנה בתמלוגים של כיל: "נכון להיום לא שולם ולו שקל אחד בעקבות ששינסקי 2"|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-07-27|תאריך_וידוא=2020-12-22}}</ref>.