אסון הר מירון (2021) – הבדלי גרסאות

 

{{ציטוט|תוכן=ליקויים במערך כיבוי האש ודרכי המילוט ששירותי הכבאות מתריעים עליהם מזה שנים, והמהווים סכנה לציבור, לא תוקנו על ידי ההקדשות המנהלים את המבנה. למרות זאת נתנו שירותי הכבאות בכל שנה אישור זמני לקיים את האירוע בל"ג בעומר. בל"ג בעומר התשס"ח לא היה בדרכי הגישה למתחם רשב"י כדי לספק את צורכי כוחות ההצלה והביטחון במקרה של אירוע רב נפגעים. כמו כן, היה כשל במערך התחבורה למתחם.

|מקור=[http://www.mevaker.gov.il/serve/contentTree.asp?bookid=533&id=157&contentid=&parentcid=undefined&sw=1024&hw=698 מתוך חוות דעת מבקר המדינה בשנת 2008]}}

 

בשנת 2017 קיימה [[ועדת הפנים והגנת הסביבה]] של [[הכנסת]] דיון נרחב לקראת ההילולה של אותה שנה, ועלו בו קשיים מסוגים שונים בארגון האירוע, ופליאה על כך שאירוע המוני כזה אינו מצריך רישיון: "כשמתרכזים הרבה אנשים במקום מסוים ואין תשתית לרכז אותם... עתידה להיות סכנה מאוד גדולה", אמר בדיון יו"ר הוועדה, ח"כ [[דודי אמסלם]]{{הערה|שם=פנים|[http://fs.knesset.gov.il/20/Committees/20_ptv_385671.doc פרוטוקול מס' 400 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, 9 במאי 2017], באתר הכנסת}}. במספר מקרים התריעו משתתפים בהילולה על ליקויי בטיחות שעלולים להביא לסכנת חיים{{הערה|{{ציוץ|AryeErlich|אריה ארליך|992108056099115009|3 במאי 2018}} {{ש}}{{סרוגים||אסון במירון: הציוץ המצמרר של העיתונאי החרדי|557386-אסון-במירון-הציוץ-המצמרר-של-העיתונאי-ה|30 באפריל 2021}}}}.

 

 

בשנת [[2011]] החליטה המדינה על [[הפקעה|הפקעת]] מתחם ציון הרשב"י מידי ה'הקדשות' הפרטיים לידי המדינה, בכדי להתאים את המתחם ודרכי הגישה אליו בהתאם לתקנים הבטיחותיים, ומאוחר יותר אף הוקמה [[חברה ממשלתית]] לניהול המקום. אך לאחר מכן פורקה החברה הממשלתית, וההקדשות עתרו ל[[בג"ץ]] כנגד ההפקעה. בשנת [[2016]] נתן בג"ץ צו ביניים כנגד הליך ההפקעה. בשנת [[2020]] נתן בג"ץ תוקף להסכם [[פשרה]] שהושג ב[[גישור]] בין המדינה לבין ה'הקדשות' - שבו סוכם על הותרת המצב על כנו למשך שלוש שנות ניסיון{{הערה|[https://youtu.be/1v_ZkESKgeE?t=4125 ראיון עם עו"ד עמית בן-צבי בכאן11]}}{{הערה|{{כלכליסט||ועד ההקדשות, המפעיל את מתחם קבר שמעון בר יוחאי: המדינה מנסה להשתלט על הזכויות במקום|3708533}}}}.