הבדלים בין גרסאות בדף "אוניברסלים אנושיים"

אין שינוי בגודל ,  לפני 4 חודשים
אין תקציר עריכה
מ (מאד-מאוד (דרך WP:JWB))
בעקבות נטישה זו של רעיונות מטאפיזיים, הנץ גם רעיון שטבע האדם כלל לא קיים. הפילוסוף [[ג'ון לוק]] (1632-1704) הגדיר את האדם בלידתו כ[[טאבולה ראסה|לוח חלק]] שאפשר לעצבו בכל דרך{{הערה|"נניח איפה, שהרוח היא, כמו שאומרים אנו, נייר חלק, נקי מכל כתב, כלומר, בלי מושגים", ג'ון לוק, '''[[מסה על שכל האדם]]'''}} והציע מודל, מעין מנגנון בו הסביבה של אדם מעצבת את נפשו מן היסוד{{הערה|Locke, John, An Essay Concerning Human Understanding, Kenneth P. Winkler (ed.), Hackett Publishing Company, Indianapolis, IN, 1996, pp. 33–36.|כיוון=שמאל}}. [[ז'אן-ז'אק רוסו|ז'אן־ז'אק רוסו]] (1712-1778) המשיך לפתח רעיון זה לקיצוניות, בטענה שבמקור האדם הוא חייה מתבודדת, ורצף אירועים מקריים הוביל את האדם לקיום חברתי בו כביכול התפתח מה שמכונה טבע האדם, שכלל לא היה קיים אצל האדם הקדמון{{הערה|Rousseau, Jean-Jacques, The Social Contract, Translated by Maurice Cranston, Published by Penguin Classics, 1968, {{ISBN|0-14-044201-4}}, pg. 136}}. [[ויליאם גודווין]] (1756-1835) טען שילדים הם דף חלק שניתן לעצבו כרצוננו{{הערה|מצוטט אצל Sowell, 1987, p63}}.
 
מנגד לשיטפון זה של רעיונות בא הלשונאי [[וילהלם פון הומבולדט]] (1776-1835) וטען שלכל בני האדם טבע משותף, אף על פי שהשפות והתרבויות שונות זו מזו{{הערה|[http://www.gutenberg.org/cache/epub/7254/pg7254.html HUMBOLDT'S PERSONAL NARRATIVE VOLUME 3.PERSONAL NARRATIVE OF TRAVELS TO THE EQUINOCTIAL REGIONS OF AMERICA DURING THE YEARS 1799-1804 BY ALEXANDER VON HUMBOLDT AND AIME BONPLAND.]|כיוון=שמאל}}{{הערה|Bunzl, 1996, pp. 22, 31|כיוון=שמאל}}{{הערה|Alexander von Humboldt: Personal Narrative of Travels to the Equinoctial Regions of the New Continent, 1799-1804|כיוון=שמאל}}.
ALEXANDER VON HUMBOLDT AND AIME BONPLAND.]|כיוון=שמאל}}{{הערה|Bunzl, 1996, pp. 22, 31|כיוון=שמאל}}{{הערה|Alexander von Humboldt: Personal Narrative of Travels to the Equinoctial Regions of the New Continent, 1799-1804|כיוון=שמאל}}.
 
פריצת דרך באה מכיוון אבי תורת ה[[אבולוציה]], [[צ'ארלס דרווין]], שקריאה בספרו של הומבולדט הציתה בו את התשוקה לחקור ארצות רחוקות{{הערה|[http://www.gutenberg.org/cache/epub/944/pg944.txt The Voyage of the Beagle, Charles Darwin]|כיוון=שמאל}}. ביומנו הוא כתב ב-1837 "אפילו הנפש והאינסטינקט מושפעים (מברירה אבולוציונית)". בין 1837 ל[[שנות ה-70 של המאה ה-19]], בהן פרסם את "[[מוצא האדם (ספר)|מוצא האדם]]", בנה דרווין תאוריות על התפתחות אבולוציונית של נפש האדם, תאוריות שברובן עדיין בתוקף{{הערה|[https://web.archive.org/web/20080513073210/https://philosophy.uchicago.edu/faculty/files/richards/Cambridge+Darwin+on+Mind.pdf The Cambridge Companion to Darwin, eds. J. Hodge and G. Radick, Cambridge University Press, 2003, p.92 - Darwin on Mind, Morals, and Emotions, by Robert J. Richards]|כיוון=שמאל}}.