שאול אלתר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
מ ←תולדות חייו: הגהה |
||
שורה 16:
נולד בירושלים לרב [[פינחס מנחם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת ולימים האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]], ולציפורה בתו של הרב אברהם מרדכי אלתר (בנו של הרב [[משה בצלאל אלתר]], אחיו של האדמו"ר [[האמרי אמת]] מגור). נקרא על שם סבה של אמו, הרב [[שאול משה זילברמן]]. למד בישיבת אמרי אמת ב[[בני ברק]] ובישיבת שפת אמת, אצל אביו. בעודו בחור סיים מספר פעמים את ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]]{{הערה|1=[https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/תמונות%20גיליון%2041/הפני%20מנחם.jpg מכתב אביו לרבי מלובביץ'], "[[מעיינותיך]]", תמוז תשע"ד, עמוד 30.}}.
בסיוון [[תשל"ז]] (1977) נישא לנעמי, בת הרב חיים דב רובינשטיין מחיפה. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים ב[[חיפה]], שם כיהן כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת אור שמחה]]. במקביל העביר שיעורים עיוניים בישיבת "בית ישראל" באשדוד. ב[[תמוז]] [[תשנ"ג]] נפטר דודו האדמו"ר רבי [[שמחה בונים אלתר]], אביו הפך לאדמו"ר מגור והורה לו לעבור להתגורר בירושלים ולעמוד בראש [[ישיבת שפת אמת]]. עד שנת [[ה'תשס"ג|תשס"ג]] העביר שיעורים יומיים ושיעורים כלליים בישיבה. דרך לימודו היא באופן חלקי בדרכו של ה[[חוג חזון איש#דרך לימוד|חזון איש]]. השיעורים הופסקו עם שינוי שיטת הלימוד בישיבות גור ללימוד ב[[בקיאות]]. בשנת [[תשע"ו]] נסגרה הישיבה שבראשה עמד{{הערה|{{חרדים10|יוסף גרינבוים|הגר"ש אלתר נפרד בשיחה מיוחדת מתלמידי ישיבת שפת אמת • האזינו|258103|25 בפברואר 2016}}}}. בשנת תש"ף פרש עם קבוצת תלמידים
במהלך השנים ראו חלק מ[[חסידות גור|חסידי גור]] ברב אלתר את רבם, והתייחסו אליו כסמכות קודמת אף לאדמו"ר. עובדה זו גרמה למתחים בינו לבין האדמו"ר, המכהן מאז פטירת אביו בשנת [[תשנ"ו]] (1996). ביולי 2019 תמך הרב אלתר, עם הרב [[מנדל שפרן]], במכתב בזכותו של חסיד גור אמריקאי לתבוע בדין תורה עניין שבמחלוקת בינו לבין החסידות{{הערה|{{כיכר השבת|קובי רוזן|הגר"ש אלתר מגבה את העסקן שהוחרם ו'מוחה על הטרור'|323673|11 ביולי 2019}}}} ומחה נגד האלימות והחרם שהופעלו נגד אותו עסקן{{הערה|{{Citation|title=ככה ייעשה לחסיד גור המרדן?|url=https://www.facebook.com/kan.news/videos/ככה-ייעשה-לחסיד-גור-המרדן/369945610381213/|language=he|accessdate=2020-07-09}}בדף ה[[פייסבוק]] של [[כאן 11]]}}. מכתב זה נתפס בקרב אנשי הזרם המרכזי בחסידות כחתירה נגד סמכות האדמו"ר והדבר הוביל להחרפת המתיחות. בסוכות [[תש"פ]] (אוקטובר 2019), לאחר ניסיון פיוס שכשל בינו ובין האדמו"ר מגור{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|פגישה ומגעים בין חסידות גור לגר"ש אלתר|333834|17.10.2019}}}}, הוכרז בבתי הכנסת של גור כי מי שישתתף בתפילות החג בבית הכנסת של הרב אלתר מנתק את עצמו מכל מוסדות החסידות. במהלך החג השתתפו מאות מחסידי גור בתפילות ובהקפות הנפרדות{{הערה|{{כיכר השבת|שימי שפר|הכרזה בגור: כל הממורמרים - יסולקו מהחסידות|333876|18 באוקטובר 2019}}}}, ולאחריו הוכרז על הקמת [[קהילת פני מנחם|קהילה עצמאית]]. אנשי החסידות הגיבו בפיטורים של תומכי הרב שאול ובסילוק ילדיהם ממוסדות{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=‘יש עכשיו מרידה’: נאום ‘הטיפול’ בפורשים מגור והתלונה במשטרה|אתר=חרדים10|תאריך=2019-11-03|כתובת=https://ch10.co.il/news/547384/|תאריך_וידוא=2020-07-09}}}}. כחודשיים לאחר מכן הכריזו בבתי המדרש של חסידות גור על הוראה לנתק כל קשר עם תלמידי הרב שאול. נאסר להשתתף בשמחותיהם או להזמינם לשמחות, מלבד קרובי משפחה בדרגה ראשונה שאף הם לא הותרו בכך אלא "כשאין מנוס"{{הערה|{{חרדים10|יוסף גרינבוים|התשובה המוחצת של הגר"ש אלתר על 'תקנון האיסורים' של גור|559271|כ"ז כסלו התש"פ}}}}.
תלמידיו הוציאו סדרת ספרים בשם "ילקוט שיעורים", המבוססת על שיעוריו על הש"ס
הרב אלתר חבר נשיאות ב[[ועד הישיבות|וועד הישיבות]] וב[[מפעל הש"ס]].
| |||