דני בנדל – הבדלי גרסאות

|תאריך לידה=1941

עם [[גיוס לצה"ל|גיוסו לצה"ל]] ב-1960 שובץ ב[[חיל הים]] ולאחרושירת תקופתכקצין שירותמכונות. ארוכהב-1965 עברהשתחרר. במלחמת ששת הימים לחם במילואים במסגרת כוח המשימה הימי השתלט על [[שארם א-שייח']]. ב-1970 חזר לשירות הקבע ועבר הסבה ל[[חיל השריון]]. עבר הכשרה כ[[לוחם]], קורס [[טנק#צוות הטנק|מפקדי טנקים]] ו[[קורס קצינים]]{{הערה|1=[[עמנואל סקל]], "'''סיני שבלב'''", הוצאת ליאור שרף – הפצות, [[2020]], עמוד 87.}}. ב[[מלחמת ההתשה]] שימש בנדל כ[[מפקד פלוגה]] ב[[גדוד 184]], ולאחר מכן שירת כראש לשכת מפקד עוצבת סיני, אלוף [[אלברט מנדלר]]{{הערה|1=[[עמנואל סקל]], "'''סיני שבלב'''", הוצאת ליאור שרף – הפצות, [[2020]], עמוד 86.}}. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] פוזר קורס [[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|פו"ם]] שבין חניכיו היה בנדל, והוא קיבל את הפיקוד על פלוגה ב' ב[[גדוד 52]]{{הערה|1=[[עמנואל סקל]], "'''סיני שבלב'''", הוצאת ליאור שרף – הפצות, [[2020]], עמוד 181-179.}}. לאחר המלחמה מונה בנדל לעוזר קצין אג"ם [[עוצבת סיני]] ולאחר מכן כ[[מפקד גדוד]] שריון{{הערה|1=[[עמנואל סקל]], "'''סיני שבלב'''", הוצאת ליאור שרף – הפצות, [[2020]], עמוד 239.}}. במרץ 1974 מונה למפקד גדוד 9. ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] מונה, במהלך הקרבות, למפקד [[חטיבה 211]]{{הערה|1=[[אלכס פישמן]], [http://www.gvura.org/common/attachment.php?d=gvura&a=344772 "גבע הולך לאיבוד"], [[ידיעות אחרונות]] המוסף לשבת, 1 ביוני [[2012]].}}.