שרפת יהודים בעלילות דם (הונגריה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
בוניפיוס כותב שהקשישים היהודים הודו בחדרי העינויים שליהודים צורך בדם נוצרי על מנת להפסיק את הדימום של התינוק בטקס ברית המילה, להכין שיקוי אהבה, להפסיק את דימום הווסת הנשי ולהקריב קורבן לאלוהים, טקס שעורכים היהודים כל שנה באזור אחר. לפי בוניפיוס, שלא פקפק בדברים האמורים, "באותה שנה הקרבת הקורבן חלה לדבריהם בעיר שלהם טרנבה. הודאות אלה הוצאו מהקשישים ומהנשים, אך הצעירים היהודים לא היו מוכנים להודות בדבר".{{מקור}}
החקירה, העינויים, המשפט, פסק הדין, גזר הדין וההוצאה לפועל של גזר הדין ערכו 12 ימים. ב-[[22 באוגוסט]] המורשעים הועלו על המוקד. ביום ההוצאה להורג כמרים ונזירים ניסו לשכנע את המורשעים [[להמרת דתהתנצרות|להמיר את דתם לנצרות]] לנצרות, כדי שיוקל עונשם או אפילו יבוטלו האשמה וההרשעה. למרות שהחוקרים שברו בעינויים את גופם של המורשעים, לא הצליחו לשבור את רוחם וכולם סירבו להצעות הכמרים והנזירים. לפי הרישום, שניים מבין המורשעים היו לויים. שני קשישים, אברהם ויהודה עלו למוקד תוך השמעת תפילות בקול רם. המדורה הוצתה על ידי הפלטין (נאדור בהונגרית) - מעין משנה למלך בממלכת הונגריה - בשם אישטוואן ספויאי.
על האירוע נכתב שיר מאת אדם בשם יהושע בן חיים שחי סביב 1494.<ref>י[http://mek.oszk.hu/04000/04093/html/0416.html הושע בן חיים] ב[[לקסיקון יהודי הונגרי]]</ref> ייתכן שהיה עד להתרחשות או שנודע לו על האירועים מעדי ראייה אחרים. השיר, שנכתב בעברית, מספר על הסבל של יהודי הונגריה. האירוע "הונצח" על ידי העיר טרנבה באמצעות הצבת פסל אבן של הילד שכביכול נרצח על ידי היהודים על השער היהודי. קיימת טענה שגויה{{הבהרה|טענה של מי?}} לפיה היהודים גורשו מהעיר אחרי אירוע זה, אך היא לא נכונה. בהמשך אף מונה שופט ליהודים, והם המשיכו לעמוד תחת שלטונו של הפלטין עד פלישת הטורקים להונגריה בשנת [[1526]].