העתיד הרחוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החל משנת 2020 יש שבע שפות רשמיות ובכלל שם הערך באנגלית שונה
מ עריכה קלילה
שורה 1:
[[קובץ:Red Giant Earth warm.jpg|ממוזער|שמאל|200px|הדמיית אומן של [[כדור הארץ]] החרוך שקרוב להיבלע אל תוך [[השמש]] בהיותה בשלב של [[ענק אדום]] בעוד 5 מיליארד שנים מזמננו.]]
[[קובץ:Sun red giant.svg|ממוזער|200px|הדמיית אומן של גודלה היחסי של [[השמש]] כפי שהיא כעת (ב[[הסדרה הראשית|סדרה הראשית]]) בהשוואה לגודלה העתידי המשוער כ[[ענק אדום]]]]
[[קובץ:Near-stars-past-future-en.svg|ממוזער|200px|גרף מסלולי ה[[כוכב]]ים הקרובים ל[[מערכת השמש]] מ-20,000 שנה לפני זמננו עד 80,000 בעתיד. [[פרוקסימה קנטאורי]] בצהוב.]]
'''העתיד הרחוק''' הוא טווח זמן החל מאלפי שנים בעתיד, ועד ל[[נצח]]. קיימות השערות והערכות [[עתידנות|החוזות את העתיד]] להתרחש ברמות שונות ובשלל תחומים. אף על פי שלא ניתן לחזות דבר בוודאות מלאה, ישנם מודלים בתחומים שונים אשר מתארים את התהליכים שעשויים להתרחש, גם אם מדובר בטווח רחב של טעויות אפשריות.
שורה 22:
! שנים בעתיד !! המאורע החזוי
|-
| 10,000 || בעוד מספר [[מאה (זמן)|מאות]] צפוי להיסדק מחסום הקרח של [[אגן וילקס]] שמתחת ל[[קרחון|קרחונים]] ולסכן את [[מזרח אנטארקטיקה]]. כתוצאה מכך עשויה שכבת ה[[קרח]] של מזרח אנטארקטיקה להיעלם ו[[גובה פני הים]] יעלה ב-3 עד 4 [[מטר]]ים. זאת בנפרד להשפעה ארוכת הטווח שתהיה ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] גם על גובה פני הים בעקבות הנמסותנמסותם של הקרחונים בשאר חלקי [[אנטארקטיקה]].
|-
| 10,000{{הערה|שם=משוער|הזמן המשוער שבו המאורע יתרחש, כך יכול לקרות בכל נקודת זמן בעתיד.}} || ה[[על-ענק אדום]] [[אנטארס]] יסיים את חייו ב[[סופרנובה]] שניתן יהיה לצפות בה מכדור הארץ באור יום.
שורה 82:
| 800 מיליון || רמת הפחמן הדו-חמצני בכדור הארץ תרד, ש[[קיבוע פחמן במסלול C4]] לא יוכל יותר להתקיים. ה[[חמצן]] ושכבת האוזון ייעלמו מ[[אטמוספירת כדור הארץ]] ו[[יצור רב-תאי|יצורים רב-תאיים]] יכחדו.{{הערה|שם=פרנק|Franck, S.; Bounama, C.; Von Bloh, W. (November 2005). [http://biogeosciences-discuss.net/2/1665/2005/bgd-2-1665-2005.pdf "Causes and timing of future biosphere extinction"] (PDF). ''Biogeosciences Discussions.'' 2 (6): 1665–1679. Bibcode:2005BGD.....2.1665F. doi:10.5194/bgd-2-1665-2005 {{אנגלית}}}}
|-
| 1 [[מיליארד]] || ה[[טמפרטורה]] ה[[ממוצע]]ת על פני כדור הארץ תגיע ל~320 [[מעלות קלווין]] (47 [[מעלות צלזיוס]]) וזאת בעקבות עליה של 10 אחוזים בעוצמת ההארה של השמש.
|-
| 1.3 מיליארד || חיי ה[[איקריוטים]] יכחדו מהעולם כתוצאה מהעדר [[דו-תחמוצת הפחמן]]; יישארו בכדור הארץ אך ורק [[פרוקריוטים]].{{הערה|שם=פרנק}}
שורה 94:
| 2.5 מיליארד || גלקסיית [[ענן מגלן הגדול]] עשויה עד לזמן הזה להתמזג לתוך שביל החלב.{{הערה|שם=ניצלנו|{{Ynet||ניצלנו, ההתנגשות שלנו באנדרומדה רחוקה משחשבנו|5463408|14 בפברואר 2019}}}}
|-
| 2.8 מיליארד || הטמפרטורה הממוצעת על פני השטח בכדור הארץ תגיע ל~422 מעלות קלווין (149 מעלות צלזיוס). החיים בכדור הארץ מנקודה זו יכללו רק [[חד-תאיים]].{{הערה|שם=Swansong}}
|-
| 3 מיליארד || הנקודה של ה[[קוטב]] האמיתי של כדור הארץ {{אנג|True polar wander}} תתעה ממקום למקום בצורה כאוטית וקיצונית, אחרי שהירח יגיע לנקודה [[חציון|החציונית]] ותושפע [[נטיית ציר הסיבוב]].{{הערה|Neron de Surgey, O.; Laskar, J. (1996). "On the Long Term Evolution of the Spin of the Earth". ''Astronomy and Astrophysics.'' '''318''': 975. {{אנגלית}}}}
|-
| 3.5–4.5 מיליארד || כדור הארץ יהיה דומה לכוכב הלכת [[נוגה]] כיום{{הערה|Hecht, Jeff (2 April 1994). [https://www.newscientist.com/article/mg14219191.900-science-fiery-future-for-planet-earth-/ "Science: Fiery Future for Planet Earth"]. ''New Scientist'' (1919). p. 14. {{אנגלית}}}} כתוצאה מ-40% של [[אדי מים]] באטמוספירה הנמוכה ועליית עוצמת ההארה של השמש ב35-40% לעומת המצב כיום. הטמפרטורה בכדור הארץ תטפס לכדי 1600 מעלות קלווין (1330 מעלות צלזיוס).
|-
| 4 מיליארד || הנקודה החציונית מבין האפשרויות ש[[גלקסיה|גלקסיית]] [[אנדרומדה (גלקסיה)|אנדרומדה]] תתנגש ב[[שביל החלב]]{{הערה|[http://www.space.gov.il/node/131036 איך ייראו שמי הלילה בעתיד הרחוק?] במדור "סקרנות אינסופית
שורה 119:
| 100 מיליארד || [[התפשטות היקום]] תגרום לכל הגלקסיות מעבר ל[[הקבוצה המקומית|קבוצה המקומית]] (בימינו) להידחק מעבר לגבולות [[היקום הנצפה]].{{הערה|Loeb, Abraham (2011). "Cosmology with Hypervelocity Stars". Harvard University. '''2011''': 023 {{אנגלית}}}}
|-
| 150 מיליארד || [[קרינת הרקע הקוסמית]] תצנח לטמפרטורה של 0.3 מעלות קלווין (לעומת ~2.7 כיום), משמעות הדבר שלא יהיה ניתן להבחין בה באמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום.{{הערה|Chown, Marcus (1996). Afterglow of Creation. University Science Books. p. 210. {{אנגלית}}}}
|-
| 450 מיליארד || הנקודה החציונית מבין ההשערות לפיהן גלקסיות [[הקבוצה המקומית]] יתמזגו לגלקסיה אחת משותפת.{{הערה|שם=dying|Adams, Fred C.; Laughlin, Gregory (April 1997). "A dying universe: the long-term fate and evolution of astrophysical objects". Reviews of Modern Physics. 69 (2): 337–372 {{אנגלית}}}}
שורה 133:
| 110–120 טריליון || עד לזמן הזה יאבדו כל הכוכבים ביקום את הדלק שלהם (כוכבים בעלי מסה נמוכה יסיימו את חייהם אפילו תוך עשירית מהזמן הזה).{{הערה|שם=dying}} יישארו ביקום רק שאריות כוכבים (ננסים לבנים, [[כוכב נייטרונים|כוכבי נייטרונים]] ו[[חור שחור|חורים שחורים]]) ו[[ננס חום|ננסים חומים]].
|-
| 10<sup>15</sup> || עד לזמן הזה מפגש בין כוכבים ינתק את כל כוכבי הלכת מהקפה סביב הכוכב שלהם.{{הערה|שם=dying}}{{ש}} עד לזמן הזה השמש תתקרר לטמפרטורה של 5 מעלות צלזיוס מעל [[האפס המוחלט]].{{הערה|Barrow, John D.; Tipler, Frank J. (19 May 1988). ''The Anthropic Cosmological Principle.'' foreword by John A. Wheeler. Oxford: Oxford University Press. {{אנגלית}}}}
|-
| 10<sup>19</sup>–10<sup>20</sup> || הזמן המשוער עד ש-90%–99% מהננסים החומים ושאריות הכוכבים ייפלטו אל מחוץ לגלקסיות. כאשר שני גרמי שמיים חולפים מספיק קרוב אחד לשני הם מחליפים אנרגיה ביניהם, כאשר עצמים בעלי מסה נמוכה נוטים להרוויח ביותר אנרגיה.{{הערה|שם=dying}}
שורה 363:
* {{הידען|אבישי גל-ים|הסוף הקר של היקום|the-cold-end-of-the-universe-1210114|12 באוקטובר 2011}}
* {{ynet||צפו: איך ייראה כדור הארץ בעוד מיליארד שנים|4964043|19 במאי 2017}}
* {{יוטיוב|uD4izuDMUQA|שם=TIMELAPSE OF THE FUTURE: A Journey to the End of Time (4K)|אורךתאריך=29:20 במרץ 2019}} {{אנגלית}}
* [[אינפוגרפיקה]] [https://www.informationisbeautiful.net/visualizations/timeline-of-the-far-future/ Timeline of the far future] {{אנגלית}}