הבדלים בין גרסאות בדף "מריל לינץ'"

נוספו 4,668 בתים ,  לפני חודש
הרחבה, הוספת מקורות
(הרחבה - הוספת מקורות)
(הרחבה, הוספת מקורות)
מריל לינץ' שגשגה הודות לעוצמת רשת הברוקראז' שלה, שזכתה לכינוי "העדר הרועם" (thundering herd). עד שנות ה-70 החברה כונתה "הקתולית" שבחברות הוול סטריט. החברה החלה להיסחר בבורסה לניירות ערך של ניו יורק בשנת [[1971]] והייתה מאז לתאגיד רב-לאומי שמנהל נכסים המוערכים בהיקף של 1.8 טריליון דולר (טריליון בשיטת הספירה האמריקאית = 1,000,000,000,000) ופועל בלמעלה מ-40 מדינות. בשנת [[1978]], חיזקה החברה את שירותי ה[[חיתום]] שלה באמצעות רכיש חברת "White Weld & Co.", בנק השקעות קטן אך ותיק ובעל יוקרה רבה. כיום, נודעת מריל לינץ' בעיקר הודות לשירותים הגלובליים שהיא מציעה ללקוח הפרטי ולכושר המכירות הגבוה שלה.
 
בשנת 1995 החלה להתרחב באירופה בעיקר ב[[לונדון]]. בתחילה רכשו את חברת הברוקרים הגדולה Smith New Court PLC על מנת להתבסס בבריטניה ובאירופה המערבית. ב-1996 רכשה חלקים מ-FG Inversiones Bursatiles, חברת השקעות ספרדית מובילה, ומ-Carnegie Italia, חברת ברוקרים איטלקית. בו-זמנית נכנסה החברה לסדרה של שותפויות עם חברות ברוקרים מובילות בדרום-מזרח אסיה. ב-1997 גם הרחיבה החברה את מאחזה באירופה כשרכשה את חברת הברוקרים-ניהול השקעות הבריטית הגדולה Mercury Asset Management ב-5.3 מיליארד דולר. בתחילת 1998 רכשה 30 משרדים ומעל 2000 ברוקרים של חברה הברוקרים היפנית הגדולה ימאיצ'י, ונכנסה לשוק הקנדי, שם רכשה את חברת הברוקרים מידלנד ווייבליין{{הערה|{{גלובס||מריל מתפשטת מזרחה|90906|2 ביולי 1998}}}}.
ב-[[1 בנובמבר]] [[2007]], מנכ"ל החברה סטנלי או'ניל התפטר, לאחר שהוטחה בו ביקורת על הדרך בה ניווט את החברה בעת [[משבר משכנתאות הסאב-פריים]], שהסב לחברה הפסדים בלתי צפויים בהיקף של 2.24 מיליארד דולר, ובשל חשיפת מידע פנימי על המיזוג שתוכנן עם תאגיד הבנקאות וואצ'וביה, ללא אישור [[מועצת מנהלים|מועצת המנהלים]] של החברה לכך. הוא עזב את מריל לינץ' עם "[[מצנח זהב]]" בשווי 161 מיליון דולר באופציות ומענקי פרישה. ג'ון ת'יין, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בניו יורק, נתמנה למנכ"ל החברה במקומו ב-[[1 בדצמבר]].
 
ב-1997 פתחה את חברת Merrill On Line, חברה בת שנתנה שירותי קנייה ומכירה בלבד בשל ניירות ערך.
ב-[[17 בינואר]] [[2008]], דיווחה מריל לינץ' על הפסד של 9.83 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של שנת 2007, שנבע ממחיקות נכסים בהיקף של 16.7 מיליארד דולר כתוצאה ממשבר משכנתאות הסאב-פריים. ב-[[17 באפריל]] 2008, פרסמה מריל לינץ' על הפסד נקי של 1.97 מיליארד דולר ברבעון הראשון של שנת 2008. החברה הגיבה על ההפסדים באמצעות גיוסי הון ממכירות [[מניית בכורה|מניות בכורה]], אך כלכלנים העריכו כי אסטרטגיה זו עשויה לסכן את [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של החברה ולהביא לעלייה בהוצאות המימון של החברה.
 
ב-[[1 בנובמבר]] [[2007]], מנכ"ל החברה סטנלי או'ניל התפטר, לאחר שהוטחה בו ביקורת על הדרך בה ניווט את החברה בעת [[משבר משכנתאות הסאב-פריים]], שהסב לחברה הפסדים בלתי צפויים בהיקף של 2.24 מיליארד דולר, ובשל חשיפת מידע פנימי על המיזוג שתוכנן עם תאגיד הבנקאות וואצ'וביה, ללא אישור [[מועצת מנהלים|מועצת המנהלים]] של החברה לכך. הוא עזב את מריל לינץ' עם "[[מצנח זהב]]" בשווי 161 מיליון דולר באופציות ומענקי פרישה{{הערה|{{TheMarker|TheMarker digital|חבילת השכר של סטנלי אוניל - המנכ"ל המודח של מריל לינץ': 161.5 מיליון דולר|1.492731|31 באוקטובר 2007}}}}. ג'ון ת'יין, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בניו יורק, נתמנה למנכ"ל החברה במקומו ב-[[1 בדצמבר]]{{הערה|{{גלובס|יעל גרונטמן|ג'ון ת'יין, לשעבר מנכ"ל מריל לינץ' עזב את בנק אוף אמריקה שמנייתה צונחת בוול סטריט ב-12%|1000419329|22 בינואר 2009}}}}.
 
ב-[[17 בינואר]] [[2008]], דיווחה מריל לינץ' על הפסד של 9.83 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של שנת 2007, שנבע ממחיקות נכסים בהיקף של 16.7 מיליארד דולר כתוצאה ממשבר משכנתאות הסאב-פריים. ב-[[17 באפריל]] 2008, פרסמה מריל לינץ' על הפסד נקי של 1.97 מיליארד דולר ברבעון הראשון של שנת 2008. החברה הגיבה על ההפסדים באמצעות גיוסי הון ממכירות [[מניית בכורה|מניות בכורה]], אך כלכלנים העריכו כי אסטרטגיה זו עשויה לסכן את [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של החברה ולהביא לעלייה בהוצאות המימון של החברה{{הערה|{{גלובס|שירות רויטרס|בניגוד להכחשות המנכ"ל: מריל לינץ' עומד כנראה בפני מחיקות הון נוספות|1000353901|22 ביוני 2008}}}}.
ברבעון הרביעי של 2008, הפסיד הבנק 15 מיליארד דולר אך החליט בכל זאת לשלם לעובדים ומנהלים בכירים בונוסים בהיקף של 4 מיליארד דולר{{הערה|{{TheMarker|עפרה שלו|לבנק אוף אמריקה היה חלק בהחלטה השערורייתית של מריל לינץ' לשלם בונוסים של 4 מיליארד דולר|1.516029|26 בינואר 2009}}}}.
 
 
בפברואר 2019, הודיע בנק אוף אמריקה כי הוא מבטל את המותג מריל לינץ' בחלק גדול מעסקיו{{הערה|{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|סוף עידן בוול סטריט: בנק אוף אמריקה מבטל את המותג מריל לינץ'|1.6965058|25 בפברואר 2019}}}}.
==ביקורות ושערוריות==
באפריל 2004 שילם מריל לינץ' פיצויים של 2.2 מיליון דולר לברוקרית לשעבר שהוטרדה מינית. לדבריה נתקלה בהטרדות מיניות חוזרות מגברים שעבדו במשרד, שאחד מהם היה הממונה עליה. בנוסף, טענה להפליה בקידומה ובשכרה{{הערה|{{TheMarker|הארץ|מריל לינץ' ישלם פיצויים של 2.2 מיליון דולר לברוקרית לשעבר שהוטרדה מינית|1.231118|22 באפריל 2004}}}}.
 
באוגוסט 2013, הסכימה מריל לינץ' לשלם 160 מיליון דולר כדי ליישב תביעה שטענה כי הבנק הפלה על רקע גזעי. אחרי שהתביעה עברה שני ערעורים בבית המשפט העליון של ארצות הברית. ברוקר לשעבר תבע את הבנק ב-2005 בטענה כי העביר עובדים שחורים לתפקידים פקידותיים והעביר חשבונות מכניסים לברוקרים לבנים. התביעה הייצוגית הוגשה בשמם של 700 ברוקרים שחורים שעבדו בבנק. הפיצויים יהיו הגדולים ביותר שהוענקו אי פעם בתביעת אפליה גזעית נגד מעסיק אמריקאי{{הערה|{{TheMarker|ניו יורק טיימס|מריל לינץ' יפצה ברוקרים שחורים שהופלו על רקע גזעי ב-160 מ' ד'|1.2108286|28 באוגוסט 2013}}{{ש}}{{גלובס|‎‎שירות גלובס|מריל לינץ' הפלה ברוקרים שחורים ויפצה אותם ב-160 מיליון דולר|1000876060|28 באוגוסט 2013}}}}. באותו חודש מתמחה בן 21 במשרדי הבנק בלונדון, נמצא ללא רוח חיים בדירתו, לאחר שככל הנראה העומס הכריע אותו{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|מתמחה בבנק עבד 20 שעות ביום במשך 3 ימים ברצף - ומת|1000873838|21 באוגוסט 2013}}{{ש}}{{mako|גלובס|לונדון: מתמחה בבנק עבד 20 שעות ביום, במשך 3 ימים ברצף - ומת|503c373f65f9041004|news-world/international|21 באוגוסט 2013}}}}.
 
ביוני 2016 הודה מריל לינץ' כי פעל באופן בלתי תקין בכל הנוגע ליתרות הנזילות שלו, ושהחזיק יתרות נזילות בהיקפים נמוכים מכפי שהיה צריך. מריל לינץ' שילם לרשויות האמריקאיות קנס של 415 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|ניצן כהן|מריל לינץ' ישלם בארה"ב קנס של 415 מיליון דולר|1001134675|23 ביוני 2016}}}}.
==פעילות בישראל==
עד שנת 1985 לא עשתה מריל לינץ' עסקים בישראל ונמנתה על ידי [[בני ברית]] כמשתתפת בחרם הערבי על ישראל{{הערה|{{דבר||200 חברות ו-25 בנקים בארה"ב נכנעו לחרם הערבי|1976/03/12|00301}}}}.