הבדלים בין גרסאות בדף "מינרט"

נוספו 33 בתים ,  לפני חודשיים
מ
אחד המינרטים המפורסמים בארץ קיים ב[[רמלה]], ושמו [[המסגד הלבן (רמלה)#המגדל הלבן|״המגדל הלבן״]], המתנשא לגובה 30 מטרים. המינרט הוקם ב-1318 בהוראת הסולטאן הממלוכי [[מוחמד בן קלאוון|אל-מלכ אל-כאמל נאצר א-דין מֻחמד אבן קלאואן]] ומכיל חלקים ארכיטקטוניים צלבניים, כמו מגדל התצפית: מראשו ניתן לצפות על גזרה רחבה, מחוף הים במערב עד למרגלות הרי יהודה והשומרון, במזרח. [[קובץ:המגדל הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"המגדל הלבן"]]
 
למתחם הר הבית ("חראם א-שריף" בפי המוסלמים) יש ארבעה מינרטים שונים הבנויים על החומה המקיפה אותו. בקירות הצפוני והמערבי: מינרט אלפח׳ריה, שנבנה בפינה הדרום-מערבית ב-1278, ומינרט ע׳ואנימה (בני שייח' ע'אנם אבן עלי) שנבנה בפינה הצפון-מערבית בין 1297-1298 ושופץ בחלקו העליון ב-1924; שניהם נבנו מספוליה צלבנית מתוך מטרה לחגוג את הניצחון על הצלבנים. המינרטים נבנו בסגנון סורי-ריבועי, טיפוסי, עם מרפסת ואף עיטור [[מוקרנאס]]. בהמשך נבנה מינרט שער השלשלת (באב א-סלסלה) ב-1329 בקיר המערבי של הר הבית, על פתח הכניסה הראשי להר, בסגנון סורי-ריבועי, במסגרת תנופת הבנייה הממלוכית לאורך רחוב השלשלת, שמוביל למתחם המקודש. מאוחר יותר, ב-1367, הורה האמיר סיף א-דין קטלובע'אה לבנותבנה את מינרט השבטים (אלאסבאטאל-אסבאט). למינרט בסיס ריבועי ממלוכי, שכיום יושב עליו גוף "עפרוני" דקיק וגבוה שנבנה בתקופה העות׳מאנית (1924). למבנה זה חמש קומות ומדרגות לולייניות המובילות למרפסת המואזין, בראש המינרט; המרפסת מקורה ומעליה כיפה. המינרט דומה למבנה המינרט ב[[מגדל דוד|מצודת העיר ירושלים ("מגדל דוד")]] שנבנה בין 1635 ל-1665. מינרט זה יוצא דופן בבנייה הממלוכית, שאופיינה בבסיסי מינרטים מרובעים ולא מעוגלים. המינרט קרוי על שםבשם שבטי ישראל, שלפיכי לפי המסורת המוסלמית יצאו היהודים דרך השער שבקרבתו (אל-אסבאט) בתום התפילה בבית המקדש. לפי סברה אחרת, הצריח קרוי על שם [[בריכת ישראל]] הסמוכה. ב-2006, הודיע מלך ירדן [[עבדאללה השני]] על כוונה, שטרם מומשה, להקים מינרט חמישי בסמוך ל[[אורוות שלמה|מסגד מרוואן]] על גבי הקיר המזרחי של הר הבית, שישקיף על [[הר הזיתים]].{{מיון רגיל:{{הערה| https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3360707,00.html.}}}}[[קובץ:TM fachariyya musk minarett.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צריח מסגד פח'ריה]]
 
בתקופה זו נבנו גם ברובע הנוצרי בירושלים שני מינרטים החובקים את מתחם [[כנסיית הקבר]]: מינרט [[מסגד עומר]], שנבנה ב-1418, ומינרט [[אל-ח'נקה א-צלאחיה]] שנבנה ב-1341 בהוראת הסולטאן [[מוחמד בן קלאוואן]]. שני המינרטים בסגנון סורי-מרובע מובהק, וניכר שנבנו כזוג. גבהם עולה על גובה כנסיית הקבר, והקו המחבר ביניהם חוצה את קבר ישו.{{הערה|Murphy-O'Connor, Jerome (2008). Two Mosques. The Holy Land: An Oxford Archaeological Guide from Earliest Times to 1700. Oxford Archaeological Guides. Oxford: Oxford University Press. pp. 62–63. {{ISBN|978-0-19-923666-4}}.|כיוון=שמאל}}
עם כיבוש חברון בידי [[צלאח א-דין]] ב-1188, הוא שיפץ את מתחם מערת המכפלה, ובנה מינרט בכל צד של החומה ההיקפית של המתחם, בסגנון סורי. 2 מתוך 4 המינרטים הללו שרדו עד ימינו.
 
המינרט של מסגד [[אל-מג'דל (אשקלון)]] נבנה ב-1300, והוא בעל חתך מצולע העושה שימוש בקשתות תלתניות ומחודדות. גם המינרט ב[[יבנא]] (יבנה) בעל חתך מצולע, אך יחד עם מסגד הכפר הוא פוצץ ב־9 ביולי 1950 בהוראתו של אלוף פיקוד הדרום דאז, [[משה דיין]], ורק בסיסו שרד.{{הערה|מירון רפפורט, המסע לפיצוץ המסגדים, באתר הארץ, 6 ביולי 2007}}
 
ב[[צפת]], בירת הממלכה הממלוכית במאה ה-13, נבנה "המסגד האדום" ב-1276 בהוראת הסולטאן [[ביברס]].{{הערה|המסגד האדום והמאוזוליאום הממלוכי, עיריית צפת}} ב-1671-1672, שיפץ מושל צפת, צאליח ביי, משפץ את המסגד, ומוסיףוהוסיף לו מינרט גבוה מעל הכניסה הדרומית למסגד;, מינרט זה נהרסשנהרס בסוף המאה ה-17. המינרט הגלילי, והנמוךהנמוך, של "מסגד השוק" (שבו פועלת היום גלריית אומנות,) נבנה יחד עם המסגד בתחילת המאה ה-20. מינרט מסגד אלאמיס (אלסוואקין),{{הערה| אייל מירון, צפת וכל נתיבותיה, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2006, עמ' 70}} אף הוא בסגנון עות׳מאני, שופץ בידי [[הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית]] ב-2010.{{הערה|עדי חשמונאי, בלב צפת: השייח' ראאד סלאח משפץ מסגד, באתר nrg, 18 ביוני 2010}}
 
מינרט [[המסגד הגדול בעזה]] מפורסם בצורתו הריבועית בחלקו התחתון, שהופכת למתומנת בחלקו העליון - צורה האופיינית לאדריכלות הממלוכית בארץ ישראל. המינרט בנוי מאבן מהמסד ועד הטפחות, עםולו ארבעה שלבים ומרפסת תלויה בראשבראשו. קצה המינרט עשוי עבודת עץ ואריחים, ודורש שיפוץ מתמיד. המינרט ממוקם על מה ששימש כמפרץ המזרחי ביותר של הכנסייה הצלבנית בעזה. שלושהשלושת ה[[אפסיס]]ים החצי עגולים שימשו כבסיס למינרט.{{הערה|Pringle, Denys (1993), The Churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem: A Corpus, Cambridge University Press, {{ISBN|0-521-39037-0}}, p. 210|כיוון=שמאל}}
 
המינרט של המסגד הגדול של [[שכם]] {{אנ|Great Mosque of Nablus}} נבנה במאה ה-14, ובושופץ ב-1641 שופץ מחדש. המינרט נפגע קשה ב[[רעידת אדמה]] קשה שהתחוללה ב-1927, והואונבנה נבנהשוב מחדש ב-1935. למינרט בסיס מצולע, גוף מתומן ומרפסת בראשו.
 
החל מהמאה ה-16, נבנו בארץ מינרטים דקים ו"עפרוניים", עגולים או מצולעים, ולהם 2 או 3 מרפסות. המינרטים ייצגו את האימפריה העות׳מאנית והשלטון המוסמלמי בנוף המקומי. מינרטים אלה היו לרוב צנועים בצורתם, כשלכל מסגד היה מינרט אחד, כך שהמבנה השתלב בנוף הכפר המקומי. דוגמאות לצריחים כאלה ניתן למצוא ב"מסגדי הים": ב[[מסגד הים (יפו)|יפו]], ב[[מסגד הים (עכו)|עכו]] וב[[מסגד הים (טבריה)|טבריה]], וכן ב[[ואדי סאליב#אתרים|מסגד אלאסתקלאל]] ו[[מסגד א-זע'יר|המסגד הקטן]] בחיפה.
 
משנות ה-90 של המאה ה-20, חלההחלה תופעה של החצנת והבלטת המינרט, שכללה את הגבהתו ושינוי צורתו תוך חזרה חלקית לשימוש באלמנטים שאפיינו את האזור בימי הביניים, והמתכתבים עם המסגד הגדול בדמשק המייצג את תפארת העבר האומיי.{{הערה|https://www.kolhehamon.org/post/ד-ר-יעל-ארנון-מינרטים-בשמי-הגליל-סגנון-ומשמעות}} דוגמה לכך ניתן לראות במינרט המסגד ב[[טורעאן]] ובמינרט מסגד [[ערערה בנגב]]. עם זאת, המינרט העות׳מאני הוא הדגם הנפוץ ברוב מסגדי הארץ, כפי שרואים לדוגמה ב[[מקאם א-נבי סעין]] ב[[נצרת]], במסגד [[כפר קאסם]], במסגד [[סחנין]] ובמסגד [[באקה אל-גרבייה]]. דוגמה להכפלת המינרטים ניתן לראות במסגד ב[[אבו גוש#אתרים#המסגד החדש|אבו גוש]], המסגד הגדול ביותר בארץ אחרי מסגד אל־אקצא, ובו 4 מינרטים בעלי ראש מוזהב.
 
==מינרטים שוברי שיאים==